הדיון על גיוס החרדים לצה"ל צף שוב מעל לפני השטח, רק שהפעם תוך כדי לחימה בשבע זירות לחימה, עזה, לבנון, סוריה , יו"ש, איראן, עיראק, תימן וחזית נוספת קשה ומורכבת לא פחות החזית הבינלאומית בזמן שבו המדינה כולה מצויה בעיצומה של מלחמת קיום, ועיצוב מחדש של המזרח התיכון בהסכמי שלום נרקמים. אין מועד מנותק ורע מזה לעסוק בסוגיה כל כך רגישה, מורכבת ונפיצה מבחינה חברתית, מבחינה ביטחונית ומבחינה ערכית.
הבעיה האמיתית היא לא רק בעיתוי התמוה, אלא בצביעות שבמהות, כי מי שדורש גיוס חובה לחרדים תוך כדי מלחמה, מתעלם ביודעין מציבורים שלמים במדינה שמעולם לא נדרשו באמת לשאת בנטל, ערבים ישראלים שלא מתגייסים כמעט בכלל וחילונים משתמטים שלא נענשים באמת. אם טוענים ששוויון בנטל הוא ערך, הוא חייב להיות מוחלט. הוא לא יכול להיות מופנה רק כלפי מגזר אחד, שמשרת באופן חלקי ובכל זאת משרת, לא פחות ממי שלא משרת בכלל.
1+חובת המדינה לייצר מודל שירות כוללני, צבאי, לאומי או אזרחי, שיחול על כל אזרח ואזרחית בישראל. כל אדם בגיר במדינה הזו חייב לתרום, אם לא במדים, אז בבית חולים, בשירותי רווחה, במערכות החינוך או בביטחון הפנים. לא ייתכן שמי שלא משרת בצבא יקבל פטור גורף גם מתרומה לחברה האזרחית. הגיעה הזמן לשנות את התפיסה המעוותת הזו.
חשוב לומר את האמת, כל הסערה התקשורתית והפוליטית סביב גיוס החרדים, היא לא באמת מתוך דאגה לשוויון או בגלל הצורך הצבאי שבהחלט קיים, היא מגיעה מהשיקולים הציניים ביותר, קרבות פוליטיים, מאבק של אליטות ובעיקר ניסיון לערער את היציבות של ממשלת ימין נבחרת באמצעות סכסוך מתוזמן ומתודלק היטב. מרתיח את הדם לראות שכל זה נעשה בזמן שהחיילים שלנו בשטח נלחמים, חטופים ממתינים בקוצר רוח לחילוצם מהשבי ואזרחי המדינה מצויים תחת אש.
1+למי ששכח, המדינה התקיימה 77 שנה בלי שוויון מלא בגיוס. מה קרה, אי אפשר היה לחכות עוד חצי שנה, עד אחרי המלחמה? כשנגמור לנצח את האויב, נשוב לדיון מעמיק על שוויון אמיתי, אחראי וכולל. שלמה המלך הזהיר ואמר
"אֵיפָה וְאֵיפָה, אֶבֶן וָאֶבֶן, תּוֹעֲבַת ה׳ גַּם שְׁנֵיהֶם" (משלי כ', פסוק כ"ג). בְּדִין הַגִּיּוּס, לֹא יִהְיֶה מִשְׁפָּט לָאֶחָד וּמִשְׁפָּט לָאַחֵר, כִּי מִשְׁפָּט אֶחָד יִהְיֶה לַכֹּל. הסטנדרטים הכפולים, לא רק שהם עוול, הם גם תועבה מוסרית.
