פורסם הערב (רביעי) בחדשות 14: לאחר הפגיעה המרכזית באיראן, טהרן מרחיבה את המאמץ לפיתוח פרוקסיז – ועיראק, לבנון, תימן, סודן ויהודה-שומרון נמצאים במרכז התוכנית.
מי שחשב שאיראן תוותר על הזרועות שלה במזרח התיכון – טעה. מאז המהלומה שספגה במבצע "עם כלביא" מול ישראל, התפיסה בטהרן השתנתה: הדרך הישירה למתקפה נראית מסוכנת פחות יעילה, ולכן המשטר חוזר ומתמקד בשיטת "השלוחות" – פרוקסיז שמרחיקים את מרכז העימות מטהרן עצמה.

להלן פירוט זירות המפתח, האמצעים, אופן הפעולה – והמשמעות עבור ישראל.
חיזוק המיליציות בעיראק
בטהרן פועלים להעמיק את התמיכה במיליציות הפרו איראניות שבעיראק. על פי דיווחים, התמיכה כוללת אספקת אמצעי לחימה מתקדמים, הכשרות שדה ותיאום מודיעיני. מפקד כוח קודס אסמאעיל קאא'ני ביקר בעיראק ופגש מנהיגי מיליציות; שיחות אלה עסקו גם באפשרות של תקיפה נגד ישראל משטח עיראק, אך לא הסתיימו בהסכמה סופית.

המאמץ הזה יוצר מתח פנימי. הממשלה העיראקית, שנמצאת בקשרים רגישים עם וושינגטון, דרשה מהמיליציות לא לנקוט בפעולות שיפגעו במערכת היחסים עם האמריקאים. הדרישה הזו יוצרת קונפליקט בין נאמנות לטהרן לבין שיקולים מדיניים-בטחוניים מקומיים.
לבנון וסוריה: המשך העברת אמל"ח ואי-וודאות על צירי העברה
בציר הישן סוריה-לבנון עדיין מנסים באיראן לשמר יכולת תדלוק לחיזבאללה, אך חוסר האחיזה בסוריה מאז עלייתו של אל-ג'ולאני מקשה על השימוש הבלעדי בציר זה. לכן טהרן מנסה נתיבי חלופה: העברות דרך הים, הברחות במזוודות נוסעים וערוצים נוספים. חיזבאללה מנצל את המצב לחיזוק תשתיות בגבול עם ישראל, והעימות בדרום לבנון בולט בתקופה האחרונה.

תימן: חות'ים עצמאים – אך עם תמיכה איראנית שוטפת
תימן נותרת זירה חשובה. איראן ממשיכה לחמש את החות'ים בדרכים ימיות ואוויריות. בנוסף, בתימן קיים פיקוד בכיר של משמרות המהפכה שתורם להקמת תעשיית אמל"ח מקומית שכוללת טילים ורחפנים. יחד עם זאת, החות'ים פועלים כיום ביתר עצמאות, ולעתים מקבלים החלטות שאינן תואמות לחלוטין את קו טהרן.

ישראל והאמריקאים מנסים להיות בבקרה על מה שקורה בתימן, בחודשים האחרונים נתפסו משלוחים ועלו תקיפות נגד תשתיות האספקה. חלק מסיכולים נעשים על ידי ישראל וארצות הברית וחלק על ידי הכוחות התימנים המתנגדים לחות'ים.
סודן: מדינת מעבר לאמל"ח וצעדי השפעה באפריקה
מלחמת האזרחים בסודן יצרה וואקום בטחוני שאיראן מנצלת. טהרן מעבירה אמצעי לחימה וכטב"מים מדגמי "מוהאג'ר" ו"שאהד" לשטח, והמדינה משמשת כיום כנקודת מעבר מרכזית להעברות לאזור הים האדום וצפון אפריקה. סודן אינה שלוחה איראנית במובן המלא של מיליציה, אך היא משמשת נקודת יצוא והשפעה חשובה.
יהודה ושומרון: זרמי נשק ותאים פרו-איראניים
המצב בשטחי יהודה ושומרון חושף עלייה בכמויות הנשק שמגיעות דרך רשתות הברחה מתוחכמות, שבחלקן מופעלות על ידי תאי טרור מקומיים המקושרים לאחים המוסלמים ובקשרים עקיפים לאיראן. חלק מהאספקה מגיע מהגבול המזרחי, וחלק דרך רחפנים. כוחות הביטחון הישראלים מצליחים לסכל חלק ניכר מהברחות, אך הזרם נמשך בקצב מדאיג.

על פי הערכות, מי שמפקח ומכוון את זרימת האמל"ח באזור הוא גיס פלשתין במשמרות המהפכה – הזרוע שאחראית לקשר האיראני עם ארגוני הטרור הפלשתיניים.
כלים ושיטות: מהרבה מוקדים באותה רשת
השיטה האיראנית כיום כוללת: אספקת נשק מתקדמת ותמיכה לוגיסטית למיליציות. העברת כוח אדם והדרכות. השתמשות בנתיבי הובלה לא שגרתיים (ים, מזוודות והברחות יבשתיות). פיתוח יכולות מקומיות אצל הפרוקסיז (ייצור טילים ורחפנים). שימוש באמצעי דיגיטל וסייבר לתיאום והסוואה.

בינתיים, האיראנים מנסים לשקם את פרויקט הגרעין שלהם שנפגע אנושות וחזר אחורה כעשרים שנה ואת מערך הטילים הבליסטיים. האיום איראני לא הוסר והוא בהחלט מאתגר את ישראל ואת ארצות הברית ונראה שעוד סבב לחימה עם איראן הוא רק שאלה של זמן.
