accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק, קנבה
צילום: שאטרסטוק, קנבה

"זה מבעית": הקהילה היהודית בניו יורק נערכת לתוצאות הבחירות

ציפורה סימן טוב

ציפורה סימן טוב

יג חשון ה'תשפו (04.11.25)

51

16

like

11

dislike

שעות אחרונות לבחירות הגורליות לראשות העיר ניו יורק, והמועמד הדמוקרטי-סוציאליסטי זוהראן ממדאני נראה לפי חלק מהערכות בדרכו לניצחון • בקהילה היהודית, הגדולה בעולם מחוץ לישראל, החשש גובר • שוחחנו עם תושבים יהודים ברחבי העיר - כדי להבין את עומק הדאגה, הפחד, והשאלה הגדולה: האם ניו יורק תישאר בית עבורם אם ממדאני ינצח?


הקלפיות בניו יורק נפתחו בצהריים ליום בחירות מתוח במיוחד. על פי התחזיות, זוהראן ממדאני, מועמד השמאל הרדיקלי מטעם המפלגה הדמוקרטית, נמצא בדרכו לכבוש את ראשות העיר החשובה בעולם. הניצחון הצפוי מגיע למרות סקר מעודד של הרגע האחרון ליריבו, אנדרו קואומו המתמודד כעצמאי, ולמרות התערבות דרמטית של הנשיא דונלד טראמפ, שהודיע על תמיכתו בקואומו במסר חד: "אין לכם ברירה אחרת". טראמפ אף איים כי יעצור תקציבים פדרליים לעיר אם ממדאני, אותו כינה "קומוניסט", ייבחר.

אך בעוד הפוליטיקאים מתכתשים, בקרב 1.5 מיליון יהודי העיר שורר חשש עמוק. עלייתו המטאורית של ממדאני, המזוהה עם ארגון "הדמוקרטים הסוציאליסטים של אמריקה", נתפסת בעיני רבים בקהילה כסכנה ממשית. ביקורתו החריפה על ישראל, אותה האשים בביצוע "ג'נוסייד" במלחמה הצודקת בעזה, והצהרתו כי אינו יכול לתמוך במדינה יהודית רשמית "המעניקה זכויות מועדפות ליהודים", מציתות נורות אדומות. החששות מתעצמים על רקע עלייה מדאיגה בתקריות האנטישמיות בעיר, ותחושה שעמדותיו של ממדאני עלולות רק להסלים את המתחים ולהחליש את ההגנה על הקהילה.

maximize-image
images-count8+
אנדרו קואומו בוחר | צילום: רויטרס

קואומו אופטימי? קרוב ל-1.5 מיליון תושבים כבר הצביעו בבחירות

כדי להבין את השיח וההסלמה ברחובות, פנינו למספר תושבים יהודים בניו יורק. התמונה שהתקבלה מורכבת: יש פחד, יש דאגה כלכלית, יש מי שמבטל את האיום כ"רטוריקה", ויש מי שכבר מכיר חברים ששוקלים לעזוב.

maximize-image
images-count8+
ניו יורק, ארה"ב | צילום: שאטרסטוק

הפחד: "מסר מסוכן לאומה כולה"

"כיהודי, כן – אני מפחד", מצהיר ג'רמי גולדזל, נשיא משותף של חברת המימון הפרטית JG Funding Corp ותושב סטטן איילנד. "לא רק בגלל הרעיון שניו יורק תבחר קומוניסט אנטישמי מוצהר, אלא בגלל מה שזה אומר על המדינה כולה".

גולדזל, רפובליקני ותומך נלהב של טראמפ, רואה בניצחון אפשרי של ממדאני סימן מסוכן. "תחת הנהגתו של טראמפ, המדינה הייתה חזקה יותר על הבמה העולמית, והכי חשוב, הוא עמד איתן כידיד אמת של ישראל. עבורי ועבור ילדיי, טראמפ ייצג שינוי דורי בכיוון הנכון. ניצחון של ממדאני בעיר הגדולה באומה יהיה איתות מסוכן – הוא ישדר מסר שרדיקלים מהשמאל הקיצוני, העוינים בגלוי לישראל ולכל מה שהמדינה הזו מייצגת, יכולים לצבור כוח אמיתי. זה מבעית לא רק ליהודים, אלא לכל מי שעדיין מאמין בערכים אמריקאיים, בקפיטליזם ובהגינות בסיסית".

כמיליון תושבים ישקלו לעזוב את ניו יורק במידה וממדאני ייבחר

maximize-image
images-count8+
ג'רמי גולדזל , בביקור בכותל המערבי בשבוע שעבר, במסגרת משלחת מיוחדת של מחוקקים מארה"ב עם ארגון ההסברה AFJS | צילום: מאיר אליפור

תחושת החשש, גם אם מתונה יותר, קיימת גם במנהטן. ג'יי ישראל שפיר, עו"ד ישראלי-אמריקאי המתגורר באפר איסט סייד, מנסח זאת בזהירות: "מפחד אני לא, אבל אכן חושש. לא רק לשלומם של יהודי העיר, אלא לעתידה הכלכלי, כשאדם ללא כישורי ניהול וחסר הבנה בסיסית בכלכלה עלול להוביל אותה".

טראמפ בציוץ חריף: יהודי שמצביע לממדאני שונא היהודים, טיפש!

מנגד, יש הקולות שלא נותנים לפחד להשתלט. חיים כהן סבן, איש עסקים ויזם מברוקלין, מציג פרספקטיבה אחרת: "כמובן שהייתי מעדיף שסוציאליסט עם רקורד נורא נגד ישראל לא ינצח. אבל מצד שני, ראש עיריית ניו יורק צריך לנהל את העיר, והתערבות שלו במדיניות חוץ היא לא באמת במקומו. אם הוא ינצל לרעה את סמכויותיו, הוא יודח ויעמוד להדחה. אז אני לא מפחד, אבל אני לא שמח שמישהו מסוגו יכול אפילו לאיים לנצח בבחירות. זה לא סימן טוב".

maximize-image
images-count8+
"מימשתי את זכות ההצבעה שלי" | צילום: ישראל שפיר

עומרי בכר, פעיל לשעבר בקמפיין הנשיאות של טראמפ, נשמע בטוח בעצמו. "אני לא מפחד, אני יודע שזה לא יהיה טוב לעיר בכלל. זה יהיה קטסטרופה", הוא אומר, אך מיד מוסיף: "אבל אני יודע שהנשיא טראמפ אמר שאי אפשר לתת לקומוניסט לנהל את העיר… הוא לא הולך לקבל דבר, אפילו לא מעט, לפי לשונו של הנשיא טראמפ".

אם ממדאני יבחר – האם יהודים יעזבו?

האם החשש מתורגם למחשבות על עזיבת התפוח הגדול? כאן הדעות חלוקות. "באופן אישי אני לא חושב לעזוב, אבל בהחלט יצא לי לשוחח עם תושבים שכן", אומר עו"ד שפיר. גם גולדזל מסטטן איילנד מכיר את התופעה: "אני אישית לא חשבתי לעזוב – אני אוהב את המקום שבו אני גר… אבל אני מכיר חברים רבים בחלקים אחרים של העיר ששוקלים זאת ברצינות. כשאתה רואה מועמד כמו ממדאני צובר תאוצה – מישהו שעוין בגלוי לישראל ולקהילה היהודית – זה כבר לא פוליטי; זה מרגיש אישי. זה גורם לאנשים לתהות אם עדיין יש להם מקום בעיר הזו".

maximize-image
images-count8+
"אנחנו כבר הצבענו למועמד הנכון" | צילום: ג'רמי גולדזלד

אחרים, לעומת זאת, מבטלים את הרעיון. "ממש לא", פוסק בכר. "העיר הזאת עברה כל כך הרבה… גם ברגעים קשים, נושמים ומסתכלים איך מתקנים". כהן סבן רואה בכך דרמה מוגזמת. "זאת הרבה רטוריקה", הוא קובע. "הדרך היחידה שאנשים יעזבו היא אם הוא יתחיל להעלות מיסים, זה עניין כלכלי… מי שיעזוב את ניו יורק כי הוא מפחד מפקיד נבחר, הוא יקפוץ ממקום למקום פעמים רבות, כי כל ארבע שנים מישהו אחר נבחר". גלעד בזל, איש עסקים המתגורר בקראון הייטס, תמציתי עוד יותר: כשנשאל אם שקל לעזוב, הוא עונה "לא", ומוסיף כי אינו מכיר כאלה שיעזבו.

מנוע ההצבעה: הבטחות שווא, שנאת טראמפ או אידיאולוגיה?

השאלה המטרידה ביותר עבור רבים היא מדוע, למרות עמדותיו הקיצוניות, ממדאני זוכה לתמיכה כה רחבה, אפילו בקרב יהודים. "הוא מבטיח הבטחות שמדברות לקהל ה'פחות מבין'", מסביר בזל. "לחלק כספים, לחייב את העשירים במיסים, לתת שכירות בחינם… דברים שמדברים לאנשים שנמצאים במצבים קשים אבל לא מציאותיים". גם גולדזל סבור כך: "אני חושב שאנשים שמצביעים לו מנותקים מהמציאות או פשוט לא מבינים עבור מה הם מצביעים. הוא מוכר פוליטיקה של פנטזיה, ואנשים קונים את זה. הוא מדבר על מיסוי האחוזון העליון, אבל הוא לא מבין שככה מבריחים את יוצרי המשרות ומשלמי המיסים מהעיר? האמת היא שהוא ילד פריבילגי שמעולם לא עבד יום אמיתי בחייו – רדיקל שגדל עם כפית של כסף בפה וטינה עמוקה כלפי אנשים שעובדים קשה ומצליחים".

maximize-image
images-count8+
עומרי בכר | צילום: פרטי

שפיר מצביע על שתי קבוצות מצביעים: "אם מדברים באופן כללי על מצביעיו, לא רק יהודים, מדובר באנשים שמאמינים ברעיונות כמו פיקוח על שכר דירה ומיסוי נוקשה יותר על אנשים מצליחים… וממה שאני מבין, היהודים שמצביעים עבורו הם אנשי שמאל רדיקאלי שגם הם טוענים ל"ג'נוסייד" בעזה וכדומה".

חיים כהן סבן מציע ניתוח עמוק יותר, ומצביע על תופעה מדאיגה. "אני מכיר אנשים שמצביעים לו, אפילו ילדים של חברים. יש הרבה מצביעים יהודים עבורו. הם שבויים בתפיסה שהמדינה הישראלית לא עושה משהו נכון, והם בעיקר שונאי טראמפ. בגלל זה, הם מצביעים למישהו שהוא האנטיתזה לטראמפ. ממדאני הוא דרך עבורם להוציא את הנקמה שלהם… זה מדאיג מאוד שיש להם דעות ליברליות כל כך והם לא תופסים את ישראל והיהדות באותה נשימה. הם מרגישים שאם הם מבקרים את ישראל, הם לא מבקרים את היהדות, ומבחינתי, כל מי שהוא אנטי-ציוני הוא בעצם אנטישמי".

maximize-image
images-count8+
צילום: שאטרסטוק

עמרי בכר חד משמעי אף יותר: "מי שבוחר באנשים ששונאים את הדת היהודית, ששונאים ונוטשים את ישראל, אז בפשטות לא מעניין אותו יהדותו, ואם הוא גם אחד שנראה שומר תורה ומצוות אז הנשיא טראמפ הציע לו הצעה מאוד חשובה – ללכת לעשות בדיקה מוחית".

איסלאמיזציה ואנטישמיות: תחושה באוויר או מציאות יומיומית?

השאלה האחרונה, הנוגעת לתחושת התחזקות האידיאולוגיה האסלאמית הקיצונית, חושפת פערים בין השכונות השונות של ניו יורק. "חד משמעית כן", עונה בכר. "אני מבחין בעלייה מאוד גדולה באנטישמיות ובאיסלאמיזציה. הסיבה פשוטה: כשאנשים 'מפורסמים' כמו אובמה וקמאלה תומכים במועמד הקומוניסט, הם גורמים לדעות הקיצוניות שלו 'נורמליזציה'".

maximize-image
images-count8+
הפגנת פרו פלשתינים בניו יורק | צילום: שאטרסטוק

כהן סבן מסכים שהתופעה קיימת: "בהחלט, הרעיון… אחרי ה-7 באוקטובר זה גבר באופן אדיר, כשאתה רואה אנשים לובשים כאפיות… אבל אני לא מפחד מזה. אני מרגיש שזה בהחלט גובר, אבל אני מקווה שההשפעה המעשית לא תהיה משמעותית על חיינו".

אצל אחרים, התמונה תלוית-מיקום. "באופן אישי בשכונה שבה אני גר אני לא מרגיש זאת", אומר שפיר מהאפר איסט סייד, "אבל כשאני יוצא מהעיר לשכונות אחרות בהחלט ניתן לראות שאין אכיפה מספקת". גם גולדזל מסטטן איילנד מבחין: "בסביבה המיידית שלי אני לא ממש מרגיש את זה – סטטן איילנד היא קהילה פטריוטית וגאה בתמיכתה בישראל… אבל בסופו של יום, זו אמריקה. יש לנו חופש ביטוי וחופש דת. אבל כששנאה, קיצוניות או רעיונות אנטי-אמריקאיים מתחילים לזחול לפוליטיקה המרכזית, החופש הזה נמצא בסיכון".

maximize-image
images-count8+
צילום: קנבה

בזמן שהשורות האלה נכתבות, תושבי ניו יורק עדיין נוהרים לקלפיות. העיר היהודית הגדולה בעולם עוצרת את נשימתה. התוצאות, יהיו אשר יהיו, יקבעו לא רק מי ינהל את העיר, אלא גם יעצבו את תחושת הביטחון והשייכות של מיליוני יהודים עבורם התפוח הגדול היה תמיד, וללא עוררין, בית.

עקבו אחרינו גם ב-Google News