גורמים במחנה שדה תימן שבנגב, שבו הוחזקו מאות מחבלי נוח'בה שהשתתפו בטבח בעוטף עזה, טוענים כי הפרקליטה הצבאית הראשית, האלופה יפעת תומר־ירושלמי, נהגה להגיע תכופות למתקן אך עסקה בעיקר במעקב אחר מצלמות האבטחה. לדבריהם, בזמן שתומר־ירושלמי התמקדה בבדיקת הצילומים, הלוחמים והחיילות שנחשפו להטרדות מצד המחבלים חשו כי היא מתעלמת ממצוקתם.
הוגרמים השמיעו בפנינו ביקורת נוקבת על התנהלות הפצ"רית: "היא לא שמה עלינו, היא לא סופרת אותנו. כל הזמן היא מגיעה לבדוק את המצלמות – סוג של אובססיה". אחד מהם הוסיף: "הייתי במתקן בתקופת האירוע, עבדתי עם כוח 100. החיילים התלוננו שהיא מגיעה כל יומיים, לא אומרת שלום, לא מדברת – רק בודקת מצלמות. זו הייתה האובססיה שלה".
לטענתם, תומר־ירושלמי התערבה גם בעניינים שגרתיים הקשורים לטיפול במחבלים, ובהם תפריט המזון שניתן להם. "היא הכריחה את הצוות לתת לנוח'בות תפריט מלא, כולל תפוחים כל יום – בזמן שהיו שם פגיעות מיניות חוזרות ונשנות ברמה היומיומית מצד הנוח'בות", אמרו. הגורמים תיארו תחושת תסכול בקרב אנשי המשטרה הצבאית וכוח 100: "אסור היה עליהם לפעול, הם הרגישו שמסרסים אותם – שלא נותנים להם לעשות שום דבר".
לדבריהם, "בגלל האובססיה סביב המצלמות, גם כשקרו דברים חמורים – ידענו שאי אפשר לעשות כלום. הייתה תחושה של סירוס מול עוול מתמשך". הם הוסיפו כי גם שלומן של חיילות מצ"ח ששמרו על המחבלים לא זכה להתייחסות ראויה: "זה היה באחריותה לבדוק שלא יאונה להן רע – אבל זה לא עניין אותה".
אותם גורמים חושפים תמונה קשה ומדווחים גם על אלימות מינית מצד המחבלים: "היו שם פגיעות מיניות ברמה היומיומית – הנוח'בות היו חושפים את עצמם מול החיילות, וזה היה דבר ידוע".
הגורמים בשדה תימן תיארו גם את הפגיעה הקשה במורל ובבריאות הנפשית של לוחמי כוח 100 לאחר פרסום הסרטון המבויים שהופץ נגדם: "המצב הנפשי שלהם, כולל של הפיקוד הבכיר, מאוד הדרדר אחרי הסיפור הזה. חלקם תיארו בבכי איך שפכו את דמם. הם הרגישו ממש בגידה – סכין בגב".
לדבריהם, הם אינם מחפשים נקמה אלא צדק. "אנחנו רוצים הכרה במה שעברנו ובמחדלים שהשאירו אותנו לבד במערכה מול הרוע. מישהי צריכה לקחת אחריות על הנזק שנגרם ללוחמים ולחיילות", אמרו. "הגיע הזמן שהמערכת תביט במראה – ותתקן".
