דיווח שפורסם אתמול (שישי) בסוכנות הידיעות האירופית Euronews חושף כי חברות גרמניות שילמו לקרמלין מאז תחילת הפלישה הרוסית לאוקראינה סכום כולל של כ־1.72 מיליארד אירו במסים – סכום שלפי מבקרים עשוי לממן את מאמץ המלחמה של רוסיה. יותר ממחצית מהחברות הגרמניות שפעלו ברוסיה לפני הפלישה נותרו במדינה, על אף הלחץ הציבורי לסגת, ובכך הן תורמות ישירות להכנסות המדינה הרוסית.
לפי דו"ח של בית הספר לכלכלה של קייב (KSE), בשיתוף ארגון B4Ukraine ויוזמת Squeezing Putin, חברות בינלאומיות הפעילות ברוסיה שילמו בשנת 2024 לבדה כ־17.2 מיליארד אירו במסים, כשחברות גרמניות מהוות את חלקן השני בגודלו אחרי האמריקאיות. מאז תחילת המלחמה ב־2022, הסכום הכולל ששילמו חברות זרות לרוסיה עומד על יותר מ־60 מיליארד דולר – סכום השווה לכמעט מחצית מתקציב הביטחון השנתי של רוסיה לשנת 2025, העומד על 145 מיליארד דולר.
2+מבין החברות הגרמניות שעדיין פעילות ברוסיה נמנות יצרנית הגבינות Hochland ויצרנית חומרי הבנייה Knauf. על פי הנתונים, כ־250 חברות גרמניות נותרו בשוק הרוסי. ארגון B4Ukraine טוען כי עצם הישארותן במדינה מהווה תרומה לכלכלת המלחמה של הקרמלין, משום שתשלומי המסים שלהן מממנים בעקיפין את פעילות הצבא. מנהל הארגון, נזיר סינאני, צוטט באומרו: "חברות תומכות בכלכלת המלחמה של רוסיה באמצעות המסים שהן משלמות – זו פרצה שחייבים לסגור".
הדו"ח מציין כי התשלומים הגרמניים לקרמלין מגיעים לסכום שיכול לממן כ־10,000 רחפני תקיפה מדגם "שאהד", מתוצרת איראן – כלי הנשק הנפוצים ביותר במתקפות נגד ערים אוקראיניות. כמו כן, נטען כי הכספים שמקורם בחברות זרות מממנים את הגיוס לצבא הרוסי: רוסיה משלמת לפי ההערכות כ־16 אלף אירו לחוזה גיוס אחד.
חברות גרמניות מצדן טוענות כי עזיבת רוסיה אינה אפשרית בעת הזו. בחברת Hochland נמסר ל־Euronews כי יש לה אחריות כלפי כ־1,800 עובדיה ומשפחותיהם, וכי סגירת הפעילות תביא לכך שהמדינה הרוסית תיהנה מהנכסים ותפיק רווחים גדולים אף יותר. החברה, המפעילה שלושה מפעלים ברוסיה – בהם אחד באזור בלגורוד הסמוך לגבול אוקראינה – הדגישה כי היא "מגנה בתוקף את המלחמה הבלתי מוצדקת של ממשלת רוסיה", אך אינה מתכננת למכור את פעילותה.
2+בנוסף, החברה הסבירה כי יציאה מהשוק הרוסי הפכה מורכבת ויקרה בעקבות שינויים רגולטוריים. לפי החלטת משרד האוצר הרוסי משנת 2024, המס על מכירת עסקים זרים עלה מ־15% ל־35%, והנחות החובה על מכירת נכסים הוגדלו ל־60%. עסקה שמעל 50 מיליארד רובל מחייבת כעת אישור אישי מנשיא רוסיה ולדימיר פוטין.
חברת Knauf, אחת מחברות חומרי הבנייה הגדולות באירופה, הואשמה בדיווחים גרמניים בשיתוף פעולה עקיף עם מוסדות רוסיים במהלך שיקום העיר מריופול, שנכבשה על ידי רוסיה באביב 2022. בתגובה ל־Euronews, החברה דחתה את ההאשמות מכל וכל, והבהירה כי אין לה יחסים חוזיים עם משרד ההגנה הרוסי, וכי מוצריה נמכרים לקמעונאים עצמאיים בלבד.
Knauf ציינה כי כבר בשנת 2024 הכריזה על כוונתה לסגת מהשוק הרוסי, אך המגעים עם קונה פוטנציאלי נכשלו. החברה טענה כי מאז ההכרזה לא התקבלו רווחים מהפעילות ברוסיה, וכי המפעלים שם מנוהלים על ידי הנהלה מקומית בלבד. במקביל, היא מפעילה מפעל בקייב עם 420 עובדים ובונה שני מתקנים נוספים במערב אוקראינה.
2+לפי הדו"ח, חברות גרמניות הן בין התורמות המשמעותיות ביותר להכנסות המס של רוסיה – כ־594 מיליון דולר ב־2024 לבדה, לעומת 1.2 מיליארד דולר ששילמו חברות אמריקניות. מרבית החברות נותרו פעילות בשוק הרוסי: מתוך כלל החברות הזרות, 54.8% עדיין לא נסוגו, 33% השעו פעילותן או הודיעו על תוכניות פרישה, ורק 12% מכרו או סגרו לחלוטין את עסקיהן במדינה.
מנהל B4Ukraine הזהיר כי הנוכחות הכלכלית של חברות מערביות מחלישה את יעילות הסנקציות שהוטלו על רוסיה ומערערת את התמיכה באוקראינה. "אחת עשרה שנים לאחר תחילת התוקפנות של רוסיה, אנו רואים מעט מאוד התקדמות בהוצאת חברות משוק שמממן את מכונת המלחמה של הקרמלין", אמר. לדבריו, על החברות "למסור את המפתחות ולעזוב מיד", משום שהמחיר שהן משלמות על הישארותן גבוה לאין שיעור מהנזק הכלכלי ביציאה.
מאז תחילת הפלישה, גרמניה סיפקה לאוקראינה סיוע צבאי, הומניטרי וכלכלי בסך 44 מיליארד אירו. עם זאת, לפי B4Ukraine, פעילותן המתמשכת של החברות הגרמניות ברוסיה מחלישה את ההשפעה של סנקציות האיחוד האירופי ואת מאמצי התמיכה בקייב.
