תת-אלוף במיל' אורן סולומון, ששימש כמנהל הלחימה של אוגדת עזה בבוקר השבעה באוקטובר, והיה מהקצינים הבכירים ביותר שלחמו בשטח מהרגעים הראשונים של המתקפה, שובר שתיקה היום (חמישי) בסדרת הריאיונות של יעקב ברדוגו "חקירה באוקטובר".
תא"ל סולומון סיפר על המאבק שלו להוציא את האמת לציבור, במטרה למנוע אסון נוסף בסדר הגודל הזה: "הרמטכ"ל זמיר וצה"ל עושים הכל בכדי למנוע ממני להציג את התחקיר". "אני מוכן לעבור פוליגרף לבדוק אם אני דובר אמת – התשובות ברורות", הצהיר.
2+סולומון מונה לראש צוות התחקירים של אוגדה עזה בטבח השבעה באוקטובר בהמלצת מפקד האוגדה דאז אבי רוזנפלד, ובאישור הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי ומפקד פיקוד הדרום לשעבר ירון פינקלמן. לדברי סולומון, הוא מצא כשל וחוסר כשירות של הלוי ופינקלמן לשרת בתפקידיהם. לטענתו הם מנסים לטשטש את העקבות ולמנוע ממנו להציג את התחקיר שביצע בפורומים המטכ"ליים.
סולומון סיפר כי הרמטכ"ל דאז לא הבין את תמונת המצב הקשה, ולא נכנס לחדר המלחמה. "הוא היה צריך להיכנס לבור", אמר סולומון. כאשר ברדוגו שאל: "למה הכוונה?", סולומון השיב כי הרצי הלוי ישב בחדר ליד החמ"ל בבור, ולא בחדר עצמו שבו נוהלה המלחמה.
"המקום שבו הרמטכ"ל צריך להשפיע על המלחמה, זה ניהול המלחמה. המלחמה הקשה ביותר של מדינת ישראל. אני מדבר על השעה הראשונה של המלחמה, לא על אחר כך, שמבינים שיש עשרות חדירות לישובים עם מחבלים בשטחנו, ולכן הוא צריך להגיע ולאפס את המערכת".
סולומון סיפר היכן היה ראש אגף המבצעים בסיוק: "הוא לא בחמ"ל, הוא מגיע לחמ"ל, אומר שם כמה דברים אבל לא יושב שם כל היום ולא רוב היום. אלא עם הרמטכ"ל בחדר נפרד". "לא תפקדו ברמה הבסיסית ביותר", הדגיש סולומון.
בנוסף, סולומון התייחס לפקודות שניתנו אותו הבוקר. מספר שעות לתוך האירוע, הוא קיבל את הרושם כי הלוי עדיין לא הבין את סדר הגודל וניהל את המלחמה כאירוע ביטחוני פחות חמור. הוא ביקש מראש הממשלה להוציא צווי גיוס ל-400 מילואימניקים, כפי שכבר פורסם, ואילו רה"מ היה זה שקבע גיוס חירום ודרש גיוס גדול יותר של לוחמים. לדברי הקצין, כוח אדם של 400 מילואימניקים בלבד לטבח הנורא ממחיש כי הלוי לא היה באירוע.
2+עוד הוסיף סולומון כי בעוד מחבלי חמאס חדרו והחלו לבצע את הטבח ביישובי העוטף ובמתחם הנובה, חיל האוויר נקרא לפעולה. אולם, הפעילות אותה התבקש חיל האוויר לבצע לא הייתה למנוע את כניסתם של מחבלים נוספים לשטח ישראל – אלא לתקוף מבנים בתוך שטח רצועת עזה.
התת אלוף במיל' חשף כי בזמן שהתחולל טבח בעוטף, הרמטכ"ל הורה על תקיפת מבנים בעזה – רק לאחר שייפונו. "בשעה 11:00 המטה הכללי לא עסק כלל במוקדי הטבח – כפר עזה, בארי, מוצב נחל עוז, ניר עוז ובנובה". לדבריו, "הרמטכ"ל דיבר באפתיות".
לטענת סולומון, "הרמטכ"ל זמיר וצה"ל עושים הכל בכדי למנוע ממני להציג את התחקיר". לדבריו, "הרצי הלוי נשאר עד סיום התחקירים – כדי לוודא שהם ללא המסקנות שלי". המסקנה שלו הייתה: "בתפקוד מקצועי, צה"ל היה יכול היה לצמצם את היקף הנפגעים והנזק".
סולומון תיאר את מסקנותיו: "תחקיר חה"א חסר – לא מתוחקרות בו סוגיות עקרוניות, בהן השפעת הסרבנות על הכשירות. במקום לבלום את הפלישה, הכוח האווירי פעל על פי תוכנית "חרב דמוקלס" לתקיפת מטרות תשתית בעזה.
2+לגבי אגף המבצעים טען סולומון כי "כוננויות רבות היו לא אפקטיביות ולא מתואמות, האחראי על הטסת יחידות – קרס". הוא הציג שאלה שניסו לטייח: "מדוע לא חיזקו את הכוננויות לאור הנושא של הסרבנות והעימותים הפנימיים בישראל?". לאחר מכן תת האלוף במיל' ציין: "אגף המבצעים כמעט הצליח לעבוד על כל מדינת ישראל – אבל לא עלי".
עוד הוסיף סולומון: "מערך המשולבים באגף המבצעים, שהוא אחראי להפעלת כל הכוחות המיוחדים, קרס". התת אלוף במיל' סיכם את מסקנות התחקיר שלו: "הרמטכ"ל נושא באחריות הראשית, לא תפקד – והגיע לכדי רשלנות פושעת".
