הלכו לישון עם שמאל – התעוררו לבלאגן. תוצאות האמת בבחירות בהולנד החלו לזרום הבוקר (חמישי), ולאחר שעל פי המדגמים אמש מפלגת הליברלים D66 בראשות רוב ייטן גברה בלפחות 2 מנדטים על מפלגת PVV, מפלגת החירות בראשות אוהד ישראל חירט וילדרס, תוצאות האמת הראו יתרון מזערי לוילדרס.
על פי הנתונים האחרונים, PVV, שחרטה על דגלה את המאבק נגד ההגירה המוסלמית, זוכה לכ-24% מהקולות, בעוד D66, שמנהיגה תומך בחרם על מוצרים מיו"ש אומר כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה, עומדת על כ-23.8%, הפרש של פחות מ-0.2%. במנדטים, וילדרס וייטן זכו ב-26 מנדטים כל אחד. עבור וילדרס, מדובר בירידה חדה של 11 מנדטים מבחירות 2023.
2+באשר למפלגות האחרות, VVD (מפלגת העם הליברלית – מוגדרת כמרכז ימין) זכתה בכ-20% מהקולות, ברית GL/PvdA (מפלגת השמאל והירוקים) ספגה מכה קשה עם כ-12% בלבד – ירידה משמעותית מהבחירות הקודמות ב-2023, שבהן זכתה לכ-15%. NSC (ברית חברתית חדשה -מרכז), בראשה עמד שר החוץ שניסה לקדם סנקציות על ישראלים והתפטר לאחר שנכשל – התרסקה לחלוטין ל-0 מנדטים.
כתוצאה מהמספרים המאכזבים – פרנס טימרמנס, מנהיג ברית GL/PvdA וסגן נשיא הנציבות האירופית לשעבר, הודיע על פרישתו מהנהגת המפלגה. "לא הצלחנו לשכנע מספיק מצביעים במסר הסביבתי והחברתי שלנו. הגיע הזמן לדור חדש שיוביל את השמאל ההולנדי", אמר בהצהרה לתקשורת. BBB (תנועת האיכרים-אזרחים) שומרת על כוחה עם כ-8%, בעוד מפלגות קטנות יותר מחלקות את השאר.
הקמפיין של D66, בהנהגת רוב יטן, כך נראה, היה מוצלח . יטן, שכונה "אובמה ההולנדי" בתקשורת בינלאומית בשל סגנונו הכריזמטי והמסרים החיוביים שלו, הצליח להגדיל את כוחה של המפלגה בקרב מצביעים צעירים ועירוניים והביא אותה להישג השיא שלה – שהיה עד כה 24 מנדטים.
2+מנגד, PVV התחזקה באזורים כפריים ובקרב מצביעים שמודאגים מסוגיות הגירה, כלכלה ומשבר האקלים. וילדרס, שמזוהה עם עמדות אנטי-איסלאמיות ואנטי-איחוד אירופי, הבטיח "להחזיר את הולנד להולנדים" והצליח למשוך מצביעים מאוכזבים ממפלגות המרכז – אך כאמור נחל אכזבה כללית בדמות ירידה ב-11 מנדטים – שכנראה לא תאפשר לו הקמת ממשלה.
"זה ממש צמוד, הבדל של כמה אלפי קולות", אמר חבר הפרלמנט של D66 יאן פטרנוטה לרשת הציבורית"NOS" . "אני לא בטוח אם אי פעם היו תוצאות קרובות כל כך בהולנד. היו בחירות צמודות, אבל הפעם זה יוצא דופן". על פי רשתNOS , הקולות שנותרו לספירה כוללים מעט קולות מעיירות קטנות ושלוש רשויות מעבר לים, וכן מעטפות דואר, אך לא ברור מתי ייספרו. גם עיריית אמסטרדם הודיעה כי ישנם עוד עשרות אלפי קולות (קרוב ל-80,000) שעוד לא נספרו – והתוצאות הסופיות יגיעו רק ביום שישי בערב.
משא ומתן של חודשים – ואולי בחירות שמשמעותן הוא בחירות בזק נוספות
ההפרש הזעום בין PVV ל-D66 פותח דלת למספר תרחישים פוליטיים, שישפיעו על עתיד הולנד ועל יחסיה עם האיחוד האירופי כאשר כאמור לממשלה נדרש רוב של 76 מנדטים מתוך 150. ואלה התרחישים:
קואליציה ימנית בראשות PVV: אם PVV תזכה בסופו של דבר במספר המושבים הגבוה ביותר, וילדרס עשוי לנסות להקים ממשלה עם VVD, ו-BBB – דומה לקואליציה שהוקמה ב-2023. תרחיש זה יוביל למדיניות הגירה מחמירה, הפחתת מיסים והפחתת התלות באיחוד האירופי. עם זאת, חילוקי דעות פנימיים, כמו בנושא סביבה, עלולים להקשות על ההקמה. מפלגת VVD הודיעה כי לא תתן ידה לממשלת שמאל אך הוסיפה: "אנחנו לא מובילים, אנחנו לא הגורם המכריע".
2+קואליציית מרכז-שמאל בהובלת D66: יטן עשוי להוביל קואליציה עם GL/PvdA (לאחר בחירת מנהיג חדש), VVD ומפלגות קטנות יותר. זו תהיה ממשלה פרוגרסיבית יותר, עם דגש על השקעות באנרגיה ירוקה, זכויות אדם והגדלת הסיוע החברתי. כאן למעשה מדובר על החרמה של וילדרס, תרחיש אפשרי לאחר המחלוקות הקשות של וילדרס בממשלה הקודמת.
בחירות חוזרות: בהתחשב בהיסטוריה הפוליטית המרוכבת של הולנד, שהממשלות שמה לא מחזיקות קדנציה שלמה במספר לא מועט של פעמים, התוצאות היום מראות כי זהו התרחיש הסביר ביותר – תרחיש שיכניס את הולנד לסחרור נוסף ולעוד קשיים כלכליים, כאשר גם בעיית ההגירה במדינה לא נעצרת.
