ענקית השבבים קוואלקום הכריזה מוקדם יותר היום (שני) כי תשיק שבבים חדשים להאצת בינה מלאכותית – מה שמסמן תחרות חדשה מול אנבידיה השולטת כיום בשוק שבבי הבינה המלאכותית. בעקבות ההודעה, מניית קוואלקום זינקה ב-15%.
מדובר בשינוי כיוון משמעותי עבור קוואלקום, שהתמקדה עד כה בשבבים למכשירים ניידים ותקשורת אלחוטית, ולא בשרתים עתירי עיבוד. לפי החברה, השבבים AI200 (שצפוי לצאת ב-2026) ו-AI250 (ב-2027) יגיעו במערכת שתמלא ארון שרתים שלם, שמקורר על ידי נוזל – בדומה למערכות של אנבידיה ו-AMD מה שמאפשר לעשרות שבבים לפעול כמחשב אחד.

השבבים החדשים מבוססים על יחידות העיבוד העצביות (NPUs) הקיימות במעבדי הסמארטפונים של קוואלקום, בשם Hexagon. "רצינו קודם להוכיח את עצמנו בתחומים אחרים, וכשביססנו שם את יכולתנו – המעבר לרמת הדאטה-סנטר היה טבעי", אמר דורגה מלאדי, מנכ"ל חטיבת מרכזי הנתונים של החברה.
כניסתה של קוואלקום לעולם השרתים מוסיפה תחרות לשוק הצומח ביותר כיום בטכנולוגיה – ציוד לחוות שרתים מבוססות בינה מלאכותית. לפי הערכת ענקית היעוץ האסטרטגי מקינזי, עד שנת 2030 יושקעו כ-6.7 טריליון דולר בהקמת מרכזי נתונים, שרובם יתבססו על שבבי בינה מלאכותית.

נכון לעכשיו, אנבידיה מחזיקה בלמעלה מ-90% מהשוק, ושבביה הם שאימנו את מודלי GPT של OpenAI. אך לאחרונה גובר החיפוש אחר חלופות: OpenAI הודיעה החודש כי תרכוש שבבים מ-AMD ואף תשקול להשקיע בה. גם גוגל, אמזון ומיקרוסופט מפתחות שבבים עצמאיים.
קוואלקום מתמקדת בצד ההסקה (Inference) – שיפור המודלים הקיימים, ולא באימון מודלים חדשים. החברה טוענת שמערכותיה יהיו חסכוניות יותר מבחינת צריכת חשמל ועלות תפעול, עם שימוש של כ-160 קילוואט לארון שרתים.

בנוסף, קוואלקום תציע את רכיבי הבינה המלאכותית שלה גם בנפרד, ללקוחות ענק כמו ספקיות ענן שיבנו תצורות עצמאיות. מלאדי אף ציין כי יצרניות שבבים אחרות, כמו אנבידיה ו-AMD, עשויות להפוך ללקוחות של חלקים מסוימים במערכות קוואלקום, כמו המעבדים המרכזיים (CPU).

הנגב מתעורר: ענקית השבבים מרחיבה את מרכז הפיתוח בבאר שבע
בחודש מאי הודיעה החברה על שיתוף פעולה עם חברת Humain הסעודית לאספקת שבבים לחוות שרתים במזרח התיכון, בהיקף שצפוי להגיע להספק כולל של עד 200 מגה-ואט. קוואלקום טוענת כי לשבביה יתרונות בצריכת אנרגיה, בעלויות ובאופן ניהול הזיכרון, וציינה כי כרטיסי הבינה המלאכותית שלה יתמכו בזיכרון של 768 ג'יג'ה-בייט – יותר משל אנבידיה ו-AMD.
