בצעד חריג: בית המשפט העליון קבע היום (שני) כי הדיון בעתירות נגד מינויו של דוד זיני לראש השב"כ לא ישודר בשידור חי. ההחלטה התקבלה חרף העניין הציבורי הרב סביב הפרשה, שבה נטען לניסיונות סיכול של המינוי מצד גורמים במערכת הביטחון ובמערכת המשפט.
ללא צו ביהמ"ש: השב"כ האזין לסוכן א' כדי לסכל את מינוי זיני
כזכור, לאחרונה נחשף כי השב"כ ביצע האזנת סתר אחרי איש השב"כ א' במשך כחצי שנה. צעד זה בוצע באמצעות רוגלה וללא צו בית משפט אחרי שהוא שוחרר ממעצר ללא תנאים מגבילים. בדיון שנערך בתוכנית על הבוקר אמר המגיש עודד מנשה כי "ראשי השב"כ הקודמים פעלו ועשו הכל ממש כדי שהאלוף דוד זיני לא יתמנה לראש שב"כ. חיפשו אותו, מה שנקרא, בדרכים גם לא חוקיות".
הריגול נחשף ע"י העיתונאי אבישי גרינצייג, שבוע לאחר שמח"ש הודיעה לסוכן כי נשקלת העמדתו לדין פלילי. החשד נגדו הוא העברת מידע לשר עמיחי שקלי ולעיתונאי עמית סגל. בתוך כך הוא חשף חלק ממסמך פנימי של השב"כ, עליו חתום רונן בר, ובו מידע על חקירה חשאית נגד גורמים במשטרה "בחשד להשתלטות הכהניזם". במסמך מצוין שיש להמשיך לאסוף ראיות של התערבות הדרג המדיני בעשיית הדרג הביטחוני.
טל אורנן, יוצא יחידת המודיעין 504, ניסה לספק הסבר ממסדי לתופעה. "כשאתה עובד בארגון כמו השב"כ, יש לך רשות לפעול בתחום האפור", הסביר, אך מיד סייג: "אתה אמור לפעול רק בהקשרים של ביטחון המדינה, טרור. הבעיה היא שיש אנשים בארגונים האלה ששוכחים שזו בדיוק המגבלה, ואז הם מתחילים להשתמש בכלים האלה למטרות אחרות".
לדבריו, בתוך שירות הביטחון הכללי קיימת "גוורדיה שלמה שלא רצתה באדם מבחוץ שיבוא וינהל את השב"כ", והאשים כי ראש השב"כ לשעבר, רונן בר, "הכניס פוליטיקה לארגון".
