ההיסטוריה של E1 רצופה הבטחות: כבר בדצמבר 1990, כשר השיכון, אמר אריאל שרון כי "בתוכנית להקמת שכונה חדשה באזור E1 … חשיבותה היא ביצירת רצף דמוגרפי יהודי ורצף עירוני בין ירושלים למעלה אדומים, שיבטיח את שלמותה וביטחונה של ירושלים וסביבתה תחת שלטון ישראל".
למעבר לעוד כתבות על מהפכת ההתיישבות לחצו כאן
חמש-עשרה שנה אחר כך, בספטמבר 2005, חצי שנה לפני הבחירות, הצהיר ממלא מקום ראש הממשלה אהוד אולמרט: "בכל מקרה, תהיה בנייה ב-E1 ומעלה אדומים תהיה חלק בלתי נפרד מירושלים". וב-25 בפברואר 2020, על בימת כנס בשבע, הכריז ראש הממשלה בנימין נתניהו שבוע לפני הבחירות לכנסת ה-23: "נתתי הנחיה מיידית לפרסם תוכנית בנייה של 3,500 יחידות דיור ב-E1". כולם הבטיחו, כולם הצהירו, כולם הצביעו על המפה – אבל אף אחד מהם לא העביר את התוכנית מהנייר אל השטח.
1+העיכוב לא נבע רק מקשיים מקצועיים, אלא בעיקר מלחצים מדיניים עזים. במשך למעלה משלושים שנה הופעלו על ישראל איומים ואזהרות – מהבית הלבן, מהאיחוד האירופי ומהאו״ם – שביקשו למנוע את המהלך מתוך הבנה שהוא יביא לקבורת רעיון המדינה הפלסטינית.
למעבר לעוד כתבות על מהפכת ההתיישבות לחצו כאן
ואז נפתח חלון הזדמנויות חדש. עם שובו של דונלד טראמפ לחדר הסגלגל בשנת 2025, התקבלה תחושה ברורה שאפשר סוף-סוף לקדם את התוכנית. היא נשלפה מהמדפים. סמוטריץ' הורה להפעיל את הצוותים, שנכנסו למרתון של תיקונים, עדכונים ודיונים. מהנדסים, משפטנים ויועצים עסקו כמעט בכל פרט, כדי להביא את התוכנית לבשלות מחודשת ולהפוך אותה לרלוונטית לעידן הנוכחי.
בניגוד לכל מה שהיה קודם, הפעם הדברים לא נעצרו בהבטחות. סמוטריץ', כשר האוצר והשר במשרד הביטחון, קיבל את הסמכות – ולא ביקש רשות מאף אחד. בשבוע אחד נדחסו תהליכים של חודשים: ועדות, התנגדויות, הכרעות. בסופו של תהליך ארוך, לראשונה אחרי שלושה עשורים של דיבורים, תוכנית E1 קיבלה תוקף רשמי.
למעבר לעוד כתבות על מהפכת ההתיישבות לחצו כאן
צריך לומר: החשיבות של E1 היא לא רק בהיקף יחידות הדיור – כ-3,400 במספר – אלא במשמעות האסטרטגית. E1 מחברת את ירושלים למעלה אדומים, ולמעשה סוגרת את הציר המרכזי שמאפשר רצף פלסטיני מצפון לדרום. היא מעצבת את גבול ההתיישבות לשנים קדימה. זה מהלך שמקבע ריבונות ישראלית במרחב הקריטי ביותר ביהודה ושומרון, ובעיקר שולל בפועל את האפשרות להקים מדינה פלסטינית רציפה בשטח – הישג היסטורי להתיישבות ולחזון הלאומי.
1+התגובות הבינלאומיות לא איחרו להגיע. באירופה, בירדן ובמצרים פרסמו הצהרות חריפות וגינו את ההחלטה, תוך אזהרה מפני פגיעה אנושה בסיכוי להסדר מדיני ופתרון שתי המדינות. כלי תקשורת ברחבי העולם הקדישו כותרות ראשיות לדרמה, והציגו את המהלך כנקודת מפנה בשטח.
למעבר לעוד כתבות על מהפכת ההתיישבות לחצו כאן
הם הבינו את משמעות ההכרעה: ישראל קוברת במו ידיה את רעיון המדינה הפלסטינית. אלא שהפתעת הענק הגיעה דווקא מוושינגטון: במקום הגינוי הצפוי, דובר מחלקת המדינה האמריקאית הצהיר כי "שמירה על יציבות ביהודה ושומרון מחזקת את ביטחונה של ישראל ועולה בקנה אחד עם יעדינו להשגת שלום באזור". אחרי שנים שבהן וושינגטון בלמה בעקביות כל ניסיון לקדם את E1 , מדובר היה בשינוי טון נדיר, שהותיר פרשנים ומדינאים רבים פעורי פה.
כך, אחרי עשרות שנים שבהן תוכנית E1 הייתה הבטחה נצחית, היא הפכה לעובדה קיימת. כולם אמרו שיעשו, כולם הבטיחו, כולם התחייבו. ובסוף, מי שעשה את זה בפועל היה בצלאל סמוטריץ'. לא במילים, אלא במעשים. לא כהצהרת בחירות, אלא כצעד מדיני-תכנוני מחייב.
למעבר לעוד כתבות על מהפכת ההתיישבות לחצו כאן
הסיפור של E1 איננו עוד פרק בשגרת תכנון או הרחבה. זהו רגע מכונן בהתיישבות הישראלית. E1, הלא היא תוכנית מבשרת אדומים, היא הצהרה על זהותה של ישראל – מדינה שלא מהססת לממש את זכותה הטבעית על ארץ אבותיה, ולבנות בה את עתידה. ההכרעה הזו איננה רק מהלך התיישבותי – היא אמירה לעולם כולו שאנחנו כאן כדי להישאר, לצמוח ולהכות שורשים בלב הארץ.
