הדרמה האמיתית איננה רק במספר – אלא במהות. לראשונה אי פעם, מדינת ישראל סימנה מראש את נקודות היישוב שהיא רוצה להקים, קבעה להן תחומי שיפוט, פתחה תוכניות סטטוטוריות, והכניסה אותן למסילות ברורות של תכנון, תשתיות ופיתוח. זה נעשה על ידי ארבע החלטות קבינט שונות שהובלו בשנתיים האחרונות על ידי השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ'. לא עוד תגובה לעובדות בשטח, לא עוד רדיפה אחרי יוזמות שכבר קרו – אלא יוזמה לאומית שמובילה מלמעלה, מתוך ראייה אסטרטגית כוללת.
למעבר לעוד כתבות על מהפכת ההתיישבות לחצו כאן
הבשורה הגדולה ביותר טמונה בצפון השומרון. חומש ושאנור, שני יישובים שעמדו בלב ההתנתקות ב-2005, חוזרים, בעזרת ה', להיות חלק מהמפה הרשמית של מדינת ישראל. המהלך החל בביטול העוול של חוק ההתנתקות בכנסת, והמשיך בהחלטות ממשלה שמכירות בהם כיישובים לכל דבר ועניין, עם תחום שיפוט ותוכניות מתאר. הישיבה בחומש התייצבה והתחזקה, ושאנור מצטרפת אליה במסלול ברור.
אל הציר הזה מצטרפים עוד כעשרים יישובים חדשים לגמרי. לא כפתרון לאילוץ מסוים, לא כהסדרה בדיעבד, אלא כיישובים מתוכננים בשטחים ריקים – מצפון השומרון ועד דרום הר חברון. ההכרעה לבנות על "הרים קירחים" משקפת ראייה רחבה: לא להסתפק בהווה, אלא לעצב את העתיד. המדינה קובעת מראש את האזורים שבהם תתפוס אחיזה, סוגרת פרצות גיאוגרפיות, יוצרת רצף התיישבותי ומונעת אפשרות של רצף ערבי חוצה- שטח. לראשונה מזה עשרות שנים, מפת ההתיישבות לא רק מתעדכנת – היא נבנית מחדש על יסודות אסטרטגיים.
למעבר לעוד כתבות על מהפכת ההתיישבות לחצו כאן
לצד זאת, חלק משמעותי מהמהלך הוא הסדרת ההתיישבות הצעירה. בפברואר 2023 התקבלה החלטת קבינט שהסמיכה את שר האוצר והשר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' להגדיר את רשימת אתרי ההסדרה. החלטה זו, הובילה בפועל להכרה ולהסדרה: הרשימה הוגדרה, והאתרים נכנסו למסלולי אישור ותכנון כמדיניות ממשלתית. עשרות נקודות שחיכו שנים להכרה הוסדרו, או נמצאות כעת במסלול ברור להפוך ליישובים מוכרים עם תחום שיפוט, תוכנית מתאר וכתובת רשמית. גבעת הראל, גבעת הרואה, בני אדם ועוד, הם רק דוגמה ליישובים שעברו מהמתנה מתישה למציאות מתהווה. ההסדרה הזו אינה טכנית; היא מעניקה ודאות, מביאה משפחות חדשות ומעודדת תעסוקה.
גם השכונות מקבלות חלק במהלך. לפני ההחלטות, היו ביהודה ושומרון יישובים רבים שהוכרו כשכונות בלבד מה שפגע באופן משמעותי ביכולת לפתח אותם כראוי ליישוב עצמאי. החלטות הקבינט האחרונות בנושא הכירו בהן כיישובים עצמאים.
למעבר לעוד כתבות על מהפכת ההתיישבות לחצו כאן
בנוסף, ישנה כבר תוכנית הכוללת הקמת שלוש ערים – מרכזים עירוניים גדולים שייצרו מוקדי אוכלוסייה ותעסוקה, ולא רק נקודות התיישבות חשובות אך מצומצמות בגודלן.
המספרים מספרים את הסיפור: חמישים היישובים החדשים אינם עוד פרויקט תכנוני. הם הכרזה לאומית. הם אומרים לעולם ולעצמנו – עם ישראל שב לאחוז בקרקעותיו, מתוך בחירה יזומה, מתוך חזון ארוך טווח ומתוך אמונה בצדקת הדרך. צפון השומרון חוזר למפה, ההרים והגבעות מתמלאים בבתים, והשיטה משתנה מן היסוד. זו איננה עוד בשורה נקודתית – זו היסטוריה בהתהוות.
