היום, יום שבת, ג' במרחשוון תשפ"ו, מלאו 12 שנים לפטירתו של מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל, מי שכונה בפי רבים "פוסק הדור", "גדול הדור", והיחיד שזכה לתואר הכבוד 'מרן' באופן גורף. הרב, חתן פרס ישראל לספרות תורנית, לא היה רק מנהיג רוחני לעולם התורה והציבור החרדי-ספרדי, אלא דמות מוערכת ומוכרת גם בקרב הציבור הכללי בארץ ובעולם, שראו בו מנהיג בעל שיעור קומה היסטורי.

מבגדד לצמרת ההנהגה הרוחנית
דרכו של הרב עובדיה יוסף זצ"ל החלה בצניעות ובפשטות. הוא נולד בבגדד שבעיראק למשפחה פשוטה. אביו, שהיה בעל מכולת, שלח את בנו ללמוד תורה, אך בשל המצב הכלכלי הדחוק, ביקש ממנו לסייע בעבודת החנות. היה זה ראש ישיבת "פורת יוסף", הרב עזרא עטייה זצוק"ל, שזיהה את כישרונו יוצא הדופן של הנער הצעיר. הוא פנה לאב והתחנן שיאפשר לבנו להמשיך בלימודיו, תוך שהוא מבטיח לסייע כלכלית למשפחה. "יש לו יכולת להתעלות רוחנית גדולה", אמר, וכך סלל את הדרך לצמיחתו של אחד מגדולי עולם התורה.

במהלך שנותיו, הפך הרב לפוסק ומחבר חרדי-ספרדי מהמעלה הראשונה. הוא כיהן כרב הראשי הספרדי של מדינת ישראל, 'הראשון לציון', בין השנים 1973–1983, והיה המנהיג הרוחני הבלתי מעורער ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה. הוא נחשב למעצב המרכזי של דרכם הרוחנית של יהודי עדות המזרח ושל הדרך החרדית-ספרדית במאה ה-20. מורשתו המשיכה גם דרך צאצאיו, ושניים מבניו נבחרו אף הם לכהן בתפקיד הרם 'הראשון לציון'.
מנהיג של כלל ישראל: פרשת עגונות צה"ל
ההוקרה הציבורית הרחבה כלפי מרן, גם מחוץ לכותלי בית המדרש, הגיעה לשיאה לאחר מלחמת יום הכיפורים. באותה תקופה קשה, כאשר משפחות רבות נותרו ללא ידיעה על גורל יקיריהן, התעוררה שאלת העגונות – נשים שבעליהן נעדרו וגורלם לא נודע. בבית דין מיוחד שהקים ועמד בראשו, ישב הרב עובדיה יוסף יחד עם הרב הראשי לצה"ל דאז, הרב מרדכי פירון זצ"ל, וסגנו, הרב גד נבון זצ"ל, והתיר את כל עגונות נעדרי צה"ל מהמלחמה. פסיקתו האמיצה והרגישה הביאה מזור למאות משפחות והפכה אותו לדמות אהובה ומוערכת בכל שדרות העם.

הסתלקותו וההלוויה הגדולה בתולדות המדינה
מרן נפטר בג' בחשוון ה'תשע"ד (7 באוקטובר 2013). הלווייתו, שנערכה עוד באותו ערב בירושלים, הפכה למפגן אבל לאומי חסר תקדים. על פי הערכות שונות, השתתפו בה כמעט מיליון איש, מה שהופך אותה, על פי חלק מההערכות, להלוויה הגדולה ביותר בתולדות מדינת ישראל. לצד המוני העם, ליוו אותו למנוחות גדולי הרבנים, בהם הרב אהרן לייב שטיינמן, והאדמו"רים מגור, מבעלז ומוויז'ניץ, וכן צמרת המדינה, כולל נשיא המדינה דאז שמעון פרס וראש הממשלה בנימין נתניהו. הרב נטמן לצד רעייתו, הרבנית הצדקת מרגלית ע"ה, בבית הקברות סנהדריה בירושלים.

מורשתו ממשיכה לפעום: "להחזיר עטרה ליושנה"
גם 12 שנים לאחר פטירתו, מורשתו של מרן חיה ונושמת. בתחילת השבוע, עם פתיחת כנס החורף של הכנסת, קיימה סיעת ש"ס ישיבת סיעה מיוחדת לזכרו. יו"ר ש"ס, אריה דרעי, תיאר את דמותו הענקית: "מרן היה אוהב כל יהודי, בין אם יש לו כיפה ובין אם לא. הוא היה אומר שאם רואים חייל, צריך לחבק אותו, והוא זה שהכניס לראשונה את 'מי שברך לחיילי צה"ל' לסידור הספרדי. אך מאידך, כמה לחם נגד כל פגיעה בעולם התורה, כי הוא ידע את ערך לימוד התורה כיסוד קיומו של עם ישראל".

דרעי הוסיף: "מפליא לראות כיצד דמותו של מרן ממשיכה להאיר עד היום, גם בקרב הדור הצעיר שלא זכה להכירו. אנחנו, בתנועת ש"ס, ממשיכים את שליחותו: להחזיר עטרה ליושנה, לחזק את זהותנו היהודית ואת מסורת ישראל סבא, ולפעול למען החלשים והנזקקים מתוך שליחות אמיתית".

הנצחה ממלכתית: "יום הרב עובדיה יוסף"
ביטוי ממלכתי למורשתו של הרב ניתן בחודש ינואר האחרון, כאשר הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שיזמה סיעת ש"ס להנצחת זכרו. ההצעה, שזכתה לתמיכה מקיר לקיר, קובעת כי יום פטירתו, ג' בחשוון, יוכרז כ"יום הרב עובדיה יוסף זצ"ל". במסגרת החוק, יתקיימו טקסים ממלכתיים, פעילויות חינוכיות בבתי הספר ודיון מיוחד במליאת הכנסת. המשרד לשירותי דת יארגן טקס אזכרה רשמי ויחולקו מלגות למחקרים על מורשתו.

ח"כ יוסי טייב, מיוזמי החוק, ציין כי מדובר ב"צעד חשוב להנחלת מורשתו של מרן כמודל של מנהיגות יהודית, חמלה ואהבת ישראל".

הילולת הצדיק: כיצד מציינים את היום?
יום השנה לפטירת צדיק נקרא במסורת היהודית "הילולא". על פי האמונה, ביום זה נשמתו של הצדיק מתעלה ומתפשטת בעולם, וכוחו הרוחני מתעצם. לכן, אין זה יום של אבל, אלא יום של שמחה וחיבור רוחני, כמאמר שלמה המלך: "טוב יום המוות מיום היוולדו".
ביום זה, ישנה סגולה מיוחדת להתחבר לאורו, למצוותיו ולערכיו של הצדיק. המנהגים המקובלים כוללים הדלקת נר לזכרו ולימוד בכתביו, בהלכותיו ובפירושיו. יש הנוהגים לעלות לקברו של הצדיק, אולם ידוע כי מרן הרב עובדיה יוסף הסתייג ממנהג זה מחשש לביטול תורה הכרוך בנסיעות. עם זאת, פסק כי אדם המרגיש שהעלייה לקבר תקרב אותו למורשת הצדיק, רשאי לעשות זאת.
