בניגוד למה שנטען בישראל, הרעיון להחיל ריבונות ביהודה ושומרון לא נגנז בגלל הצבעה כזו או אחרת במליאת הכנסת בניגוד להנחיית רה"מ בנימין נתניהו. גם הטענה השנייה שיש להפריך היא זו הרואה בישראל מדינת חסות אמריקאית, "הכוכב ה-51" בדגל ארצות הברית.
1. הריאיון של הנשיא דונלד טראמפ למגזין טיים, שבו אמר כי "ישראל תאבד את כל התמיכה של אמריקה אם תחיל ריבונות ביו"ש", פורסם אתמול אבל נערך ב-15 באוקטובר, שבוע לפני ההצבעה על הריבונות בכנסת. הרעיון להחיל ריבונות ביו"ש כבר נולד מת כשעבר במליאה.
2+הסיבה האמיתית שבגללה נקבר רעיון הריבונות היא ההתנגשות החזיתית שלו עם האג'נדה המרכזית של טראמפ: קידום הסכמי נורמליזציה בין ישראל לסעודיה ולמדינות נוספות, באופן שיאפשר להניע שני מגה-פרויקטים כלכליים שצפויים להניב סכומי עתק לכלכלה האמריקנית (וכנראה שגם למקורביו של טראמפ): שיקום עזה והקמת המסדרון הכלכלי לשינוע סחורות ואנרגיה בעלויות נמוכות מהמזרח הרחוק למערב.
2. זה מחבר אותנו לנקודה השנייה: טראמפ הוא אמנם הנשיא האוהד ביותר לישראל שישב אי פעם בבית הלבן, אבל הוא נשיא ארה"ב ולא נשיא ישראל; הוא רואה קודם כל את האינטרס האמריקני – וטוב שכך.
2+התפיסה שישראל היא מדינה נפרדת ועצמאית מארה"ב, ולא מדינת חסות, היא אבן יסוד ביחסים בין נתניהו לטראמפ, ומאפשרת לנו לא פעם לפעול בניגוד לדעתה של אמריקה – גם בנושאים קריטיים. דוגמה מהימים האחרונים ממש: הווטו שהטיל נתניהו על נוכחות כוחות צבא חמושים של טורקיה ברצועת עזה, בניגוד לדעת הממשל שתמך בכך; ויש עוד דוגמאות, שלא את כולן ניתן לפרט.
כן, ארה"ב וישראל הן בעלות ברית קרובות ביותר במערכת יחסים א-סימטרית, ולכן, בניגוד ללהט שמאפיין חלקים בימין הישראלי, לא ניתן לפעול מבלי להתחשב בה. בדיוק כמו בחיים הפרטיים, כך גם ביחסים בינלאומיים, אין דבר כזה מערכת יחסים חד-צדדית שבה צד אחד רק מעניק וצד שני רק מקבל.
2+וכן, הרטוריקה של טראמפ לעתים פטרונית וקשה לעיכול, אבל מעשיו עקביים (בניגוד לתדמית ההפכפכה שהתקשורת מנסה בכוח להלביש עליו) ומבטאים תמיכה מתמשכת ויציבה בישראל.
האנטישמים בעולם, משמאל ומימין, מנסים לצייר את ישראל כמי ששולטת בארה"ב ומנהלת את הממשל; וכאן בישראל, אנשי "הימין שמימין לימין", בקואליציה מוזרה עם מניפי שלטי Save Us Biden ממחאת קפלן, מנסים לצייר את ישראל כמדינה וסאלית וכאסקופה נדרסת של ארה"ב.
אלה טועים ואלה גם: ישראל וארה"ב אינן מנהלות אחת את השנייה, אלא פועלות במשותף בעולם מורכב מאוד, שבו האינטרסים שלהן תואמים באופן כללי, אבל לא תמיד יש חפיפה מלאה ביניהם. ביחד הן מצליחות לעצב מחדש את המזרח התיכון, אבל כדי שמשימה קולוסאלית וסופר-מורכבת כזו תצליח, אי אפשר להתנהל כאילו אין לך שותפים חיוניים בדרך הקשה לשם.
