הביקור הצפוי של מזכיר המדינה רוביו בהמשך השבוע הוא לא רק המשך הלחץ האמריקני לשמירת הפסקת האש, אלא גם המשך הפריימריז הסמויים שכבר מתנהלים בתוך המפלגה הרפובליקנית על הירושה העתידית של טראמפ.
היורש המסתמן השני, לפחות כרגע, הוא סגן הנשיא ואנס. כשוויטקוף מסתובב כאן לרוביו לא אכפת, כי ויטקוף לא מאיים עליו פוליטית; אבל כשוואנס מנסה לקחת לו חלק מהעוגה המדינית – זה כבר סיפור אחר.
בירושלים, אגב, מחבבים את ואנס אבל מחזיקים אצבעות לרוביו – הראשון מעריך אותנו מהראש, השני אוהב אותנו מהלב. סגן הנשיא נחשב לבדלן מתון שמתנגד באופן כללי למעורבות אקטיבית של ארה"ב מעבר לים, אבל מחריג את ישראל ותומך בהמשך הסיוע שמעניק לה הממשל. אם ייבחר לנשיאות אחרי טראמפ הוא צפוי להיות נשיא אוהד – אבל בטמפרטורה פושרת יחסית למה שהורגלנו.
רוביו, לעומתו, הוא קתולי אדוק ונץ מדיני שרוחש לישראל אהבה לוהטת עם יסודות דתיים. אם ייכנס לבית הלבן הוא צפוי להמשיך את המדיניות של טראמפ מבחינה מהותית, רק בסגנון פחות צבעוני.
ובסוף, אולי, כמו שקורה פעמים רבות, את כל הקופה ייקח בכלל מועמד שלישי שעדיין אין לנו מושג מי הוא.
