אתמול, במושב פתיחת הכנסת הנשיא של השמאל בוז'י הרצוג עלה שלב, ולא נתן נגיעות פוליטיות מגמתיות כמו שהוא עושה בדרך כלל: פה חנינה לשורפי הפחים בבית ראש הממשלה בנימין נתניהו, שם אות הנשיא לארגון השנוי במחלוקת "אחים לנשק".
הרצוג זנח אתמול את נאומו הכתוב, וזעק מדם ליבו על כבודו הרמוס של השופט יצחק עמית-גולדפריינד: איך העז יושב ראש הכנסת אוחנה לא לקרוא לו נשיא העליון. "הוא לי יסבול זאת" אמר בוז'י. מעניין אדוני הנשיא איך כוח הסבל שלך דל כל כך במקום אחד, ועשיר כל כך במקום אחר.
1+כשעם שלם טוען לאכיפה בררנית על ידי השופט הזה, אתה חסון וחזק. כשהמדינה נשרפת ואילון חסום, אתה ממלא פיך מים. אבל כשממשלת ישראל עושה את המעט שהיא יכולה, ומוחה באקט סימלי על רמיסת כבוד נבחרי הציבור, על רמיסת רצון העם, שם אתה פשוט מזועזע.
אפילו הגדלת לעשות ודיברת על הלבנת פנים וכבוד האדם. מעניין שכשכל המליאה מחאה כף לראש הממשלה במעמד נשיא ארה"ב, ואתה לא הצלחת לעיני המצלמות בארץ ובעולם לעשות את עצמך מכבד ,לא כ"כ הפריע לך הלבנת פנים או כבודו של ראש ממשלתך.
1+בשורה התחתונה – אכיפה בררנית הולכת טוב עם מוסר כפול. אז יוצא שאתה כן עקבי במשהו. אתה נשיא של אופוזיציה מתכווצת, נשיא העליון מטעם עצמו הוא נשיא עליון של פרוגרס, שתמיד היה מכווץ. את המינוי של שניכם, צריך להגיד, לא אנחנו בחרנו.
התרגלנו שבית הנשיא תמיד איפה שהוא באמצע כהונתו מתהפך כמו סטייק ומפסיק להקשיב לרחשי לב העם. אתה בכלל היית אמור לדאוג לנו. להיות בעדנו. העם. האמירה שלך פעם אחר פעם, מתחת לפני השטח ובראש חוצות, שבחרת צד, מצליחה לעקוף אפילו את העדר הכריזמה שלך, ואת הגיחוך שדבריך מעלים כשאתה מטיף על כבוד וממלכתיות.
בחיאת בוז'י טול קורה מבין עיניך. אל תתערב בעניינים לא לך. אתמול האופוזיציה הריעה לך ומיד עצרת אותם והוספת "אני לא שם". אני אומרת די בוז'י, די, אז איפה אתה אם לא שם? איפה אתה בוז'י? בסוף הרי אתה רוצה לחזור לקלפי וכפי הנראה כל הפוליטיקה הזו היא כדי להכשיר את הקרקע לשלב הבא, אז תן לי להגיד לך איך שאתה מתנהג עכשיו לא באמת תורם לך, ולא באמת עוזר. אחרי הכל? זה יבוא נגדך הכי חזק ביום הבוחר.
