המונים ליוו היום (שישי) את ענבר הימן, שנרצחה בשבעה באוקטובר ונחטפה לרצועת עזה על ידי ארגון הטרור חמאס. בצידי הדרכים תושבי ראשון לציון והסביבה עמדו עם דיגלי ישראל במטרה להביע תמיכה במשפחתה של החטופה שמובאת למנוחות. רבים הגיעו להלוויה לבושים בצבע ורוד בשל אהבתה העזה של הימן לצבע וכינויה "פינק פינק". הימן הייתה החטופה האחרונה שהוחזקה בשבי חמאס.
אמה של ענבר, יפעת הימן אמרה בקול רועד ובדמעות: "חיכינו חודש ועוד חודש, עסקה ועוד עסקה ובסוף באת. את האחרונה, בגלל שאת אישיות שעוזרת לכולם. פשוט חיכית שכול אנשי הנובה יבואו ואת בסוף. יפה שלי, מההיריון שלי ידעתי שאקרא לך ענבר. אבן חן יקרה שלי. איך אמא נפרדת מהבת שלה אחרי שגידלה אותה 27 שנה. איך מגדלים ילדה כזאת מוארת ויפה שעוזרת לכולם ותמיד שמה את עצמה בסוף". יפעת אף סיפרה שבזכות בתה ענבר היא השלימה עם בנה.
האם השכולה הוסיפה: "אין אחד שלא נגעת לו בלב. את זה אומרים לי כולם. איך אמא קוברת את הבת שלה שהיא כל כך אוהבת. ילדת טבע ואהבה שתמיד ראתה את הטוב שבאדם ושהיו לה חברים מכל הסוגים. נדרתי נדר שאת תחזרי הביתה. עכשיו, אחרי שנתיים ארורות, שבת אלינו הביתה ואני אוכל סוף סוף לנשק את הארון שלך ולהיפרד ממך. נוחי לך מלאכית ורודה שלי. אני מבטיחה שלא נשכח אותך. תמיד תהי בזיכרוננו כשנראה שקיעה ורודה. תהיה לך מצבה ורודה כמו שהבטחתי. אוהבת אותך תמיד. אמא".
6+אביה של ענבר ספד לה גם: "אף אחד לא הזהיר אותנו שנקבל מתנה יקרה כמוך רק ל-27 שנים. אילו ידעתי הייתי מנצל כל רגע ושניה איתך. הלב הגדול והרחב שלך בא מתוך עוצמה ונחישות ולא מתוך חולשה. מילאת את העולם ביצירות שלך וצבעת את העולם בוורוד. אני מצטער כל כך שלא הייתי שם בשבילך, אני מצטער ילדה שלי שלקח לנו כל כך הרבה זמן להשיב אותך".
6+נשיא המדינה יצחק הרצוג ואשתו מיכל ספדו יחד לענבר. מיכל הקריאה את מילות השיר: "אסוף את המעשים, המילים והאותות כמו יבול ברכה כבד משאת, אסוף את הפריחה אשר גמלה לזיכרונות מקיץ שלחלף בטרם עת. ואין יותר גבעול חולם על שיבולתו ואין יותר נדרי ואסרי, רק הבטחת הרוח כי הגשם בעיתו עוד יכונן את עפרה בתום תשרי".
6+לאחר השיר, הנשיא ספד: "ענבר אהובה, יקרה, גיבורה, החטופה האחרונה ששבה אלינו. הנה כמילות השיר את נאספת ושבה אלינו – בתום תשרי, אחרי שנקרעת מאיתנו – בתום תשרי אחר, מר ונורא, ביד השטן עצמו. כולנו כאן, עם רב כל כך, מלווים את משפחתך האצילית, האוהבת עד כלות, בדרך הזו, שאין כאובה ממנה, להעניק לך סוף-סוף מקום, מנוחה, בנוף מולדתך".
"איך קרה שמוצאת את מותה באכזריות כזאת, כשמפלצות החמאס גוררים אותה אל מחשכי השאול? באיזה עולם הורים צריכים לייחל במשך שנתיים איומות לזכות להביא את ילדתם האהובה לקבורה? ואיך קרה לנו, שככה נעשה לנו. באדמת ישראל, בבית שלנו".
עוד הסיף הנשיא: "שנתיים ימים שהשאלות האלה לופתות את הלב ולא מרפות. שנתיים, שמראות היום הנורא ההוא מלווים את כולנו, בשוכבנו ובקומנו, וההלם לא שוכך. אבל עכשיו, כשאת כאן, ושבה אל האדמה הזאת יחד עם עוד אחים אהובים, וכשגם אחינו החיים שבו אלינו משבי החמאס עכשיו, אפשר אולי קצת להתחיל לנשום".
6+הרצוג ציין גם את המאבק להשבת שאר החטופים החללים: "כמובן, עלינו לזכור היטב שהמשימה לא תמה, ושאסור לנו לא לנוח ולא לשקוט עד שאחרון חטופינו החללים יזכה למנוחה נכונה באדמת המולדת!. אבל כן, ענבר יקרה, אפשר גם קצת לנשום, לאסוף אל האדמה, ואל הזיכרון, את כל מראות פנייך היפים, את ליבך הטוב, הרחב. לתת לך מנוחה, לתת להורייך, למשפחתך וכל אוהבייך הרבים ודאות, מקום לפקוד אותו וכך אולי למצוא גם מעט נחמה ומזור".
הנשיא חתם את הספדו: "במעמד הזה כנשיא מדינת ישראל, אני מבקש מכם, וממך ענבר, ומכל חללינו החטופים ובני משפחותיהם, סליחה, סליחה שלא היינו שם עבורכם, סליחה שלא הצלחנו להציל, סליחה שלקח לנו זמן רב כל כך להשיב אתכם אלינו. נוחי בשלום על משכבך, ענבר אהובה, ויהי רצון שבתום תשרי, הבטחת הרוח, וגשמים בעיתם, יחונו את עפרך, ויתנו לך סוף-סוף מנוחה אמיתית, מנוחת עולמים".
ענבר הימן בת 27 מחיפה, אמנית גרפיטי מוכשרת וסטודנטית לתקשורת חזותית. קרוביה סיפרו כי היא ידועה בכינוי "פינק פינק" (Pink Pink), בעקבות אהבתה העזה לצבע הוורוד וליצירותיה הצבעוניות והמלאות חיים. ענבר הייתה אדם חברותי, אוהב חיים, שתרמה לקהילה. היא התנדבה כ"הלפרית" (מטפלת רגשית) במסיבות טבע, כולל בפסטיבל "הנובה", ועבדה בסיוע רגשי למבלים.
6+הימן הייתה אוהדת נלהבת של קבוצת הכדורגל מכבי חיפה, והותירה אחריה הורים, אח, ובן זוג בשם נועם אלון, אותו פגשה בלימודים.
6+בשבעה באוקטובר נחטפה ענבר ממסיבת "הנובה". היא הגיעה למסיבה כדי להתנדב ולסייע למשתתפים. במהלך המתקפה של מחבלי חמאס ניסתה לברוח יחד עם שני בחורים, אולם היא נתפסה על ידי מחבלים רכובים על אופנוע, הוכתה והועברה לעזה בעודה מעולפת. סרטון מצמרר של החטיפה פורסם זמן קצר לאחר מכן, והפך לסמל של הזוועות של אותו יום.
על פי מידע מודיעיני, ענבר נרצחה ככל הנראה ב-7 באוקטובר עצמו, וגופתה נחטפה לרצועת עזה על ידי חמאס. ב-15 בדצמבר 2023 נקבע רשמית מותה, לאחר 71 ימים של תקווה מצד משפחתה ומכריה. אתמול, הושבה גופתה של ענבר במסגרת ההסכם עם חמאס. הליך הזיהוי הושלם על ידי המרכז הלאומי לרפואה משפטית, בשיתוף משטרת ישראל והרבנות הצבאית. צה"ל הודיע למשפחתה כי ענבר הייתה האישה הישראלית האחרונה שגופתה הוחזקה בעזה.
6+