יותר מדי שנים הקהילה הביטחונית בישראל נטתה לזלזל בטורקיה של רג'פ טאיפ ארדואן, לראות בה "ברווז צולע", מדינה מוסלמית עם כלכלה מקרטעת, שמדי פעם שולחת עקיצות לישראל אך אינה מהווה איום מהותי. זו שגיאה מסוכנת, ושוב זלזול אסור ומסוכן באויב.
טורקיה כבר מזמן לא שחקן פריפריאלי, אלא מדינה עם יומרות אזוריות, אידאולוגיה רדיקלית, וכוח עולה שנבנה בשקט ובשיטתיות. ארדואן שואף לשחזר את תפארת האימפריה העות'מאנית, לא רק ברטוריקה אלא בשטח, על ידי בניית ציר סוני רדיקלי המקיף את ישראל מצפון, ממזרח, מדרום ואף מזווית מערבית דרך הים. כל קו הפעולה שלו, מצפון סוריה, דרך קטר, עזה, לוב, ועד ההתקרבות לירדן, שואף להשליט הגמוניה אסלאמיסטית אנטי מערבית, אנטי שיעית, ובעיקר אנטי ישראלית.
3+חזית הצפון: סוריה כמקפצה להתרחבות
מאז פרוץ מלחמת האזרחים הסורית, טורקיה שולטת בפועל על רצועות בצפון המדינה באמצעות פרוקסים סונים ויחידות צבאיות טורקיות. באזורי חלב, עפרין, ואידליב, היא מטפחת מיליציות אסלאמיסטיות שמזוהות עם אג'נדות של האחים המוסלמים.
אם סוריה תתייצב ותגבש ממשלה שכולם במדינה סרים למרותה, ארדואן לא ימהר לפנות את שטחה, משום שהוא רואה בצפון סוריה חלק מהמרחב ההיסטורי העות'מאני וככזה, גם עתיד לחזור לידיים טורקיות דה פקטו.
3+חזית הדרום: התבססות בקטאר ועזה
קטאר היא השותפה האסטרטגית של טורקיה, משמשת בסיס קדמי לפעילותה. נוכחות צבאית טורקית במדינה העשירה בגז הופכת אותה לבסיס אחיזה במפרץ, מול סעודיה ואיראן גם יחד.
קטאר, היא זו שמממנת את חמאס, בעוד שטורקיה מספקת לחמאס גב מדיני, תמיכה לוגיסטית, וגם מקלט לפעילים. הקשר הזה הפך את עזה לא רק לזירה של איראן, אלא גם למרחב השפעה טורקי, שבו מתרקמת אידאולוגיה סונית מיליטנטית המכוונת נגד ישראל.
חזית המערב: לוב וים תיכון
טורקיה שיגרה ללוב כוחות צבאיים וטכנולוגיה מתקדמת כדי לתמוך בממשלה האסלאמיסטית בטריפולי, תוך חתימת הסכמים ימיים שמאתגרים את השליטה היוונית מצרית במזרח הים התיכון.
מעבר לכך, לוב היא שער להשפעה באפריקה הצפונית והשפעה זו מחזקת את מעמדה של טורקיה ככוח אזורי מתהווה עם חזון צבאי ברור, לעטוף את ישראל מכל עבר, לאו דווקא בטנקים, אלא בשלוחות רעיוניות, מודיעיניות, דיפלומטיות וסמי צבאיות.
חזית ירדן וההשפעה על מזרח ירושלים
ירדן, שעד לפני שנים ספורות נחשבה יציבה, סופגת בשנים האחרונות גלי השפעה מהאחים המוסלמים, תנועה שטורקיה תומכת בה בגלוי. בנוסף, במזרח ירושלים מורגשת חדירה טורקית באמצעות עמותות, פרויקטים תרבותיים ומימון נדיב, במטרה לבסס אחיזה תודעתית ופוליטית בלב ליבה של הבירה הישראלית.
3+מעתה יש לומר, לא עוד איום סמוי, אלא טבעת חנק גלויה. הציר שמנסה ארדואן לרקום איסטנבול, חלב, עזה, עמאן, קהיר הוא מזמן כבר לא רעיון תיאורטי. מדובר באסטרטגיה מדוקדקת המשלבת אידאולוגיה, כסף, כוח צבאי וקשרים עם תנועות אסלאמיסטיות רדיקליות.
ישראל לא יכולה להרשות לעצמה להתעלם מהאיום הטורקי. ישראל חייבת להפסיק ולראות בטורקיה "ידידה מסובכת", אלא לראות בה שחקן עוין ומסוכן שפועל בנחישות ובסבלנות לבודד אותנו גיאו אסטרטגית. ההתמודדות שלנו מולם לא מחייבת מלחמה אבל היא בהחלט מחייבת בהילות.
3+זה מחייב את ישראל למודיעין מדויק, שיתוף פעולה הדוק עם יוון שבינה לבין טורקיה זורם דם רע שנים רבות ואפילו שת"פ עם אסיסי נשיא מצרים ומלך ירדן עבדאללה שגם האוכלוסיה במדינות שלהם עוינת את ישראל ושלטונם שברירי, אבל האינטרס המשותף לשת"פ בעניין האיום מטורקיה מצוי בחזונו הסמוי של ארדואן שהוא להפיל את שניהם ולהעלות את האחים המוסלמים לכס השלטון במדינותיהם. ישראל חייבת לחזק את השליטה במזרח ירושלים, ולהכיר בכך שהעולם הסוני, הרדיקלי, מקבל היום דמות חדשה שהיא לא חומיינית, אלא ארדואנית.
לסיכום
ישראל בהסכמתה לשותפות טורקית בהסכם מול חמאס הכניסה במו ידיה סוס טרויאני ובתוכו טורקיה כמדינת טרור אלינו הביתה. ישראל מתעלמת ברשלנות פושעת מאיום אסטרטגי שמתהווה לנגד עיניה, טבעת חנק סונית רדיקלית, בהובלת טורקיה של ארדואן שוב בכסות הסכמי שלום מדומיינים בחסות אמריקאית מרדימה ומשתקת.
ארדואן פועל בכל הזירות:
- מתבסס צבאית בצפון סוריה.
- פוליטית בלוב.
- אידאולוגית בעזה.
- מתחפר במזרח ירושלים ובירדן דרך שלוחות האחים המוסלמים.
- שותף בהסכמה חסרת אחריות של ישראל להסכם מול חמאס ולעיצוב היום שאחרי בעזה שיותיר את חמאס על קנו.
מי שחושב שמדובר בסגנון בלבד, לא מבין את החזון האימפריאליסטי שמניע את ארדואן. ישראל חייבת להתעורר. טורקיה של היום היא לא הבעיה של מחר, אלא היא כבר הבעיה של אתמול שהתרחש שלשום ומתחולל עכשיו, ממש ברגעים אלה.
