אסון משולש: בראיון מצמרר שנערך במסגרת יום הזיכרון השני לטבח , הדס כהן, תושבת העוטף, שיתפה הבוקר (חמישי) את סיפורה הקשה על אותו בוקר שבו איבדה את אחיותיה שהם ושנהב יעקב ואת אחייניתה ליאל ג'רפי הי"ד, שנרצחו במסיבת הנובה. "הן בסך הכול הגיעו לבלות ומצאו את עצמן תחת מתקפה. הן ברחו למיגונית, במחשבה שיוכלו להתמגן מה שלא קרה. זה היה מזעזע, כאוס מוחלט. אחרי שבוע מצאנו אותן", סיפרה.
כהן שחזרה את רגעי הבוקר של הטבח , שבהם עוד שמרה המשפחה על קשר עם שלוש הנרצחות עד לשעה 08:00 בבוקר "הן היו בקשר עם האחים הצעירים, ביקשנו מהן לא להיות גיבורות, פשוט לברוח. הן נכנסו למיגונית ליד רעים, ושם נותק הקשר. מאז עברו שבוע וחצי של חוסר ודאות מוחלט".
1+במהלך הימים שלאחר מכן, המשפחה פתחה בחיפושים עצמאיים במקביל לפינוי מהבית. "האחים שלי ירדו לבתי חולים, חיפשנו בכל דרך – ברשתות, בסרטונים, דרך אנשים. אנחנו תשעה אחים, התחלקנו בשטח. לא ידענו אם לקוות שהם נחטפו או נרצחו. אלו היו ימים נוראיים", שיתפה.
כהן סיפרה כי שבה לביתה רק אחרי שנה, לא מתוך תחושת ביטחון אלא מפני שהופסק המימון לשהייה במלון. "המצב הביטחוני לא פשוט, אנחנו חיים עם מתח מתמיד. אני לא מרגישה בטוחה באמת, אבל יש בי אמונה. מדינת ישראל היא הבית שלי, ואם לא הייתה בי תקווה לא הייתי פה".
1+לדבריה, המשפחה מנסה לחזק זה את זו מדי יום. "אנחנו משפחה חזקה ומאוחדת, אבל הכאב לא נחלש, הוא רק מתגבר. הן נרצחו עשרים דקות מהבית שלי. אני עוברת כמעט כל יום ליד המיגונית שממנה הן לא חזרו. זה נוראי".
כהן סיימה את דבריה במסר של חוסן ותקווה: "אנחנו שולחים אנרגיות טובות, מאמינים בטוב, וממשיכים קדימה גם עם הצלקות שלא יירפאו לעולם".
