לכבוד ציון שנתיים לאירועי טבח שבעה באוקטובר ותחילת מלחמת חרבות ברזל, הרמטכ"ל, רב אלוף אייל זמיר, פרסם הבוקר (חמישי) לחיילי צה"ל, פקודת יום הקוראת להתייחד עם הכאב הלאומי וזיכרון הקורבנות, ומבקשת למצוא נחמה בתקווה: "מתכנסים בראש מורכן ולב דואב, כדי להתייחד עם זכר נופלי הטבח הנורא שפקד אותנו".
"עם עלות השחר נפרצו גבולותינו, המלחמה חצתה אל סף ביתנו וזרעה בשדות הנגב אש, קטל ושכול. היום, במלאת שנתיים, עוצרת האומה כולה, כואבת ומתאבלת – על החיילים, טובי בנינו ובנותינו, שחירפו נפשם ונפלו בקרבות; על לוחמי כוחות הביטחון וההצלה שלחמו כתף אל כתף לצד כוחותינו; ועל הילדים, הנשים והגברים שנרצחו באכזריות – על כולם אנו מרכינים ראש. את כולם אנו זוכרים.
2+מתוך השבר קם עם ישראל בגדולתו ובעוצמתו, התאחד ויצא להגן על הבית – לוחמי הסדיר, כיתות הכוננות, המפקדים ואנשי הקבע, אזרחי ועובדי צה"ל מכל הזרועות והפיקודים השונים, נלחמים במסירות לצד לוחמי המילואים. נחלנו הישגים חסרי תקדים בדרום ובצפון, ביהודה ובשומרון, בקווי התפר ובזירות הרחוקות; ממצרים ועד עומק שטחה של איראן – נמשיך לסכל איומים בהתהוותם ולעמוד על משמר ארצנו.
דרכנו היא דרך הניצחון – צה"ל הוא שמעצב את פני המערכה ומשנה את פני המציאות במזרח התיכון. לאורך כל ימי הלחימה פעלנו כשחטופינו עמדו לנגד עינינו. בימים האחרונים, מתוך עוצמה ובזכות העשייה והלחימה הנועזת שלכם, לוחמינו היקרים הצלחנו להגיע להסכם שהשיב את חטופינו החיים לביתם וחלק מן החללים לקבר ישראל; לא נשקוט עד שנשיב את כל חללינו לקבורה ראויה!
2+בשבעה באוקטובר, צבא ההגנה לישראל כשל במשימתו להגן על המדינה ועל אזרחיה. התיקון לכך מגיע מבפנים, מאיתנו – אין בכוחנו לשנות את שהיה, אך יש בכוחנו לצמוח, כאחד וכצבא, לקבל עלינו אחריות וללמוד מן העבר בשביל לבצר את ביטחוננו לדורות. אנו מתחקרים ונמשיך לתחקר את אירועי אותו יום ואת המלחמה כולה, באמינות, בשקיפות ובמקצועיות – אנו חבים זאת לחטופים, לנרצחים, לחללים, לפצועים ולמדינת ישראל כולה.
לעולם לא נשכח את הנופלים שחירפו נפשם למען המולדת, ואנו נוסיף לצעוד לאור דמותם ומורשתם; נלווה את משפחותיהם, נתמוך בהן ונשאב מהן את העוצמה להמשיך ולהילחם על ביצור ביטחונה של מדינת ישראל. באותה מחויבות נלווה גם את הפצועים, בגוף ובנפש, במסעם לשוב לחיים מלאים.
2+אנו מעריכים ומוקירים את משרתי המילואים שלנו ואת משפחותיהם, מי שהתייצבו באותו יום נורא, עוד לפני קבלת הפקודה, וממשיכים להתייצב עד לימים אלו, למרות המחירים המשפחתיים והחברתיים הכרוכים בכך. חיילי צה"ל ומפקדיו, עם ישראל עומד מאחוריכם ומאחורי משפחותיכם, מחזק אתכם ושם בכם את מבטחו – אתם חומת המגן שלנו, חוליה נוספת בשרשרת הדורות של גיבורי ארצנו ומגיניה.
כנאמר בספר דברי הימים א': "בְּנֵי חַיִל, נֹשְׂאֵי מָגֵן וְחֶרֶב וּדֹרְכֵי קֶשֶׁת" (פרק ה', פסוק י"ח). אויבינו טעו כאשר חשבו שאפשר לשבור את רוחנו, להחליש את חוסננו ולפגוע בנחישותנו. האמת אחת, בלתי ניתנת לערעור – מדינת ישראל לא תישבר ולעד תעמוד איתנה.
אזרחי ישראל, אלו ימים של תקווה ושיקום. ביום זה נישא עינינו ונישיר מבט – אל עבר עתיד שבו נמשיך לעמוד זקופים, נחושים ובטוחים בצדקת דרכנו; עתיד שבו נבנה מחדש את שנפגע, נחזק את כוחנו ונישבע להוסיף חיים ותקווה במקום שבו אויבינו ביקשו לזרוע הרס וחורבן".
