רגע אחרי שכולנו חזרנו לנשום עם שובם של החטופים החיים – מתחיל המבחן האמיתי של ישראל.כי בזמן שאנחנו מתרגשים מהחזרה הביתה, בעזה מתחילים למתוח את הגבול. חמושים שמתקרבים לגבול ולקו הצהוב, חמאס שמעכב את החזרת החטופים החללים וחזרת החמושים לרחובות תוך הוצאות המוניות להורג ברצועה.
עכשיו השאלה היא איך ישראל תגיב על כל הפרה של ההסכם – האם נחזור לימים שבהם אנחנו ממשיכים לתרץ תירוצים בשביל האויב שלנו או מגיבים בכל הכוח על כל ניסיון לפגע. האם נפתח את מעבר רפיח ונאפשר את שיקום הרצועה כשחמאס לא מקיים את חלקו בעסקה?
הלקח מ-7 באוקטובר ברור – אסור לנו לזלזל בכוונות של האויב. והתמונות הקשות מעזה, של חמאס מוציא להורג כל מי שמתנגד לו, מזכירות לנו בדיוק עם מי יש לנו עסק. ואיפה כל "אבירי זכויות האדם"? איפה המפגינים בעולם למען עזה? איפה פעילי השלום על המשטים? כשערבים טובחים בערבים זה כבר לא מעניין.
אז די לחפש אישורים מהעולם, הגיע הזמן שנדאג לדבר אחד – לביטחון שלנו. כל דבר אחר הוא חזרה לקונספציה של 6 באוקטובר.
