סגנית הנשיא לשעבר קמלה האריס, בת 60, נאלצה להתמודד עם הפרעות סוערות בסיבוב ההופעות לקידום ספר הזיכרונות החדש שלה, "107 ימים", באירוע שנערך בשיקגו בשבת אחר הצהריים. מאבטחים הוציאו מספר מפגינים שצעקו במהלך השיחה של האריס עם העיתונאית מישל נוריס – תופעה שחוזרת על עצמה בסיבוב ההופעות שיצא לדרך בסוף ספטמבר.
הספר, שיצא לאור בסוף ספטמבר בהוצאת סיימון ושוסטר, מתאר את 107 הימים הדרמטיים של קמפיין הנשיאות של האריס ב-2024, לאחר פרישתו של ג'ו ביידן מהמרוץ. הוא מציע הצצה מאחורי הקלעים להחלטות שננקטו בדלתיים סגורות, מתחים בצוות הקמפיין ומאבקים פוליטיים – אך גם עורר ביקורת חריפה, אפילו מחוגים דמוקרטיים. האירוע בשיקגו, שנערך בתיאטרון מקומי, הפך לזירת קרב בין תומכי האריס למפגינים, רבים מהם פרו פלשתינים שצעקו על "רצח עם" ו"פשעי מלחמה".
הצגת פוסט זה באינסטגרם
במהלך השיחה, אישה מהקהל קמה לצלם בטלפון תוך צעקות, מה שהוביל למאבטחים ללוות אותה ואחרים החוצה, בעוד הקהל קורא "תוציאו אותה החוצה". בסרטון ויראלי שפורסם על ידי רשת הקהילה הפלשתינית בארה"ב (USPCN), נראה גבר צועק: "קמלה האריס, המורשת שלך היא רצח עם!" לפני שסילקו אותו. נוריס, המנחה, התייחסה להפרעות: "אנחנו מעודדים אנשים להשתמש בקולם, אבל אנחנו רוצים שהם יראו כבוד לאישה הזו". האריס הוסיפה: "ובבקשה לבטא את שמי נכון".
המניעים למחאות לא הובהרו באופן מלא, אך הם קשורים לביקורת על תמיכתה של האריס במדיניות ארה"ב בישראל. קבוצת USPCN טענה: "קמלה פיקחה על המכירה הגדולה ביותר של נשק לישראל בהיסטוריה, וסירבה לקרוא לאמברגו נשק. היא מתיימרת להיות פמיניסטית, אך מסרבת לקחת אחריות על תפקידה ברצח המוני של פלשתינים". בסרטונים נוספים, האריס השיבה למפגין: "אתם יודעים מה? אני לא נשיאת ארצות הברית! אם אתם רוצים לדבר על מורשת, בואו נדבר על מורשת הגירוש ההמוני, של אנשים שלא מצביעים, ודונלד טראמפ".
1+זה לא היה האירוע הראשון: בספטמבר, באירוע בוושינגטון הבירה, מפגין צעק על עזה, והאריס קמה וצעקה בחזרה: "אני לא נשיאת ארצות הברית!" בעוד הקהל מריע. סיבוב ההופעות, שכולל 15 ערים בארה"ב ובחו"ל (כולל קנדה ולונדון), צפוי להימשך עד אמצע נובמבר, אך כבר ספג הפרעות דומות בניו יורק ובאירועים אחרים.
"107 ימים" זכה להצלחה מסחרית, אך עורר ביקורת חריפה, גם מחוגים דמוקרטיים על כך שהוא "הגנתי, קטנוני ומאשים את כולם חוץ מעצמה". יועץ אנונימי למועמד דמוקרטי פוטנציאלי ל-2028 אמר לפוליטיקו: "בתקופה שבה אנשים מחפשים חזון ומנהיגות… זה מטורף שהיא בחרה לכתוב ספר רכילות שנותן עדיפות לקטנוניות של הפוליטיקה שלה. זה מביך עבורה ועבור כל הדמוקרטים".
כריס סיליזה, עיתונאי CNN לשעבר, כתב בסאבסטאק: "סיבוב ההופעות של האריס להרצאת הספר הזכיר לי משהו שאני יודע מזמן: היא פשוט לא פוליטיקאית טובה במיוחד. היא לא השתפרה הרבה בעשרות השנים שלה בתעשייה. היא מברברת סלט של מילים".
1+האסטרטג הדמוקרטי גארי סאות' אמר ל-The Hill: "היא יצאה עם זרועות מתנפנפות ואקדחים לוהטים, מאשימה את כולם חוץ מעצמה בהפסדה. זה ספר שלילי וחסר חן עבור מישהי שחושבת להתמודד שוב ב-2028".
ביקורות אחרות, כמו זו של ג'ניפר סזלאי מ-New York Times, שיבחו את הספר על "הצצה אמיצה" אך ציינו שהוא "מוטה" בהגנת האריס על עצמה. האריס עצמה אמרה בראיונות: "ידעתי שזה יזמין התקפות, אבל העדפתי כנות על פני זהירות, כדי להזמין שיחות קשות". הספר חושף מתחים עם צוות ביידן, כולל ביקורת על תגובתו לסכסוך בעזה: "הפצרתי בג'ו להראות אמפתיה זהה לסבל בעזה כמו לאוקראינה".
