accessibility-icon
share-icon
צילום: פלאש 90
דנה ורון
דנה ורון
77

כ תשרי ה'תשפו (12.10.25)


שירת הברבור של הקפלניסטים: כשהשנאה לביבי גוברת על הבושה

בזמן שקושנר, ויטקוף ואיוונקה טראמפ עמדו בכיכר החטופים - המחאה הוכיחה עד כמה היא קרקס פוליטי שטוף שנאה • אך תודה לאל שעם כל הניסיונות להפיץ שנאה, רוב העם בוחר בשפיות • מי שאינו לוקה בשנאת נתניהו מבין היטב: ללא ביבי - העסקה הזו לא הייתה קורת, לטוב - ולמוטב


פייר לא יודעת כמה בכיכר צעקו אתמול בוז לביבי, אולי 200 ואולי 2000 אבל הצעקות האלה נעצו אותו סופית כראש הממשלה הבא של ישראל שיהיה ברור. כי כל מי שלא חלה במחלה חשוכת המרפא שנקראת שנאת נתניהו יודע שללא ביבי לא הייתה קורת העסקה הזו. לטוב ולמוטב אגב, והסכסוך הפנימי הזה שמתנהל בתוך השמאל הקיצוני והאמת שהוא מתקשה להסתכל לה בעיניים כרגע, בסוף יצטרכו להגיע להכרעה, בסוף עוד יצטרכו להודות בטעותם.

כשצעקו עסקה עכשיו גם כשהיא הייתה חלקית ונוראית שיגידו טעינו כשצעקו הפסקת המלחמה גם כשנסראללה ואיראן היו עוד בשיא עוצמתם, שיגידו טעינו כשחשבו שביבי מרמה כשהוא מבטיח שישיב את כולם. תגידו ט-ע-י-נ-ו.

בינתיים, לא נעים להם בעור של עצמם, אז או שהם פתאום נורא מודים לטראמפ המלך, אע"פ שקראו לו אדולף טראמפ לקראת הבחירות בארה"ב והתפללו לקמלה האריס שתנצח, או שהם מריעים לויטקוף אע"פ שלפי המתווה שלו היו אמורים לחזור מקסימום שמונה חטופים והם מוכנים אפילו להריע בכיכר החטופים לארדואן וא-סיסי רק שלא ישתמע חלילה שיש לבנימין נתניהו איזשהו חלק פצפון וקטנטן בהצלחה.

כיכר החטופים, הכיכר שלאורך השנתיים האלה לא הרגשתי נוח לדרוך בה. הכיכר שהייתה אמורה להיות של כולנו שהייתה אמורה לעטוף את הכאב הלאומי של עם ישראל במקום הכי טהור הכי חשוב לזעוק לעולם כולו על החזרת אחינו ואחיותינו הביתה. גם את זה הפכו לפוליטיקה מלוכלכת גם את החטופים ניכסו לעצמם. כן ביבי – לא ביבי. שנאת נתניהו זו מחלה קשה.

maximize-image
וויטקוף בכיכר החטופים | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

תודה לאל שעם כל הניסיונות לשטוף את המוח והתודעה של כולנו ולהדביק עוד ועוד אזרחים בנגיף המאוס הזה, בינתיים הנשאים רק הולכים ומצטמקים. השמאל לאט לאט נגמר. נכון העסקה הזו לא טובה לישראל. אבל היא מחזירה לנו את אחינו ואחיותינו הביתה ואפשר לבקר אותה מבית ולהוציא את הכביסה המלוכלכת בינינו עוד הרבה פעמים.

אבל מה שקרה בכיכר החטופים אתמול לעיניי קושנר, ויטקוף ואיוונקה טראמפ היה מבייש ומכוער ועצוב. לנופף בשלטים של "אהבת חינם כאן ועכשיו" אבל בעצם להיות רווי בשנאת המנהיג שלך זו בושה. אתמול חזינו בשירת הברבור המביישת של הקפלניסטים. המסמר האחרון בארון הקבורה של המחאה.

החטופים חוזרים. וצריך להגיד בקול לכל שורפי האסמים למיניהם. רוב עם ישראל לא מעוניין לשרוף את המדינה על כלום. רוב עם ישראל רוצה אחדות. ולרוב עם ישראל יש אפס סבלנות לסרבנות, אפס סבלנות לחסימות כבישים ובעיקר אפס סבלנות למילה "עכשיו". חלאס עם ה"עכשיו", אם יש לכם בעיה עם ביבי מיעוט קטן ושולי תמתינו לבחירות. רציתם דמוקרטיה לא? אז תתחילו לתרגל. לא עכשיו. "אחר כך".

דנה ורון

דנה ורון

חוזרת בתשובה, אשת תקשורת ופובליציסטית, מגישה בערוץ 14

עקבו אחרינו גם ב-Google News