ישראל תשחרר 1722 מחבלים ו-360 גופות מחבלים השבוע, בתמורה להשבתם של 20 החטופים החיים ו-28 החטופים החללים. המבחן הגדול של צה"ל בכל אירוע שחרור המחבלים מתחלק לשני חלקים בהם הוא נכשל בפעמים הקודמות.
המבחן הראשון- גילויי השמחה וקבלות הפנים
לצד המחיר המובן מאליו של עצם שחרור רוצחים לתוך מדינת ישראל – קיים החשש משימוש של ארגוני הטרור בשחרור המחבלים ככלי לגיוס ועידוד טרור נוסף. בפעימות הקודמות כששוחררו מחבלים ליהודה ושומרון, הוקמו בבית של כל מחבל מעין סוכת אבלים כזו שנועדה למטרה הפוכה – לקבל את כל המברכים והמכרים של המחבל.
2+אצל המחבלים שהפכו לסמל ניתן היה למצוא גם ביקורי 'סלבים' בהם זמרים, אנשי תקשורת ובכירי הרשות הפלשתינית שהגיעו כדי להלל רצח, אונס וטרור. לא פעם הפכו ה'ביקורים' הללו גם לצעדות טרור ברחובות הערים והכפרים בליווי חמושים וקריאות לחיסול יהודים.
הכלים שצה"ל פעל בהם בפעמים הקודמות היו בעיקר שיחות 'אזהרה' מקדימות למשפחת המחבל ואפילו פירוק סוכה כזו פה ושם. בכך, ההרתעה די נכשלה. הטלגרם והטוויטר היו מלאים בתיעודי תהלוכות השמחה האלה שכאמור לא ממש התרשמו מ'שיחות ההזהרה' הצה"ליות.
גורמים במערכת הביטחון ששוחחו עם C14, הציעו דבר אחר: בהנחה שכמעט בלתי אפשרי לפזר תהלוכה כזו בזמן אמת, יש להתמקד דווקא ביום שלפני – ב'שיחות האזהרה'. אם יוצמד תג מחיר ראוי לעידוד טרור ורצח יהודים כבר בשיחה הזו, כשלצידו אכיפה ביד קשה, הן בקנסות כלכליים והן באיום וביצוע מעצרי מנע, ניתן לצמצם משמעותית את כמות ההסתה המסוכנת הזו ואת המחיר שעמנו משלם על העסקה.
2+המבחן השני- המשפחות השכולות
הנושא שפחות מדובר עליו, אבל הוא חשוב מאוד, הוא הצד של המשפחות השכולות. כאשר צפויים להשתחרר מחבלים בסדר גודל שכזה, אסור לשכוח את המשפחות השכולות שיקיריהן נרצחו או נפצעו בפיגועים שביצעו אותם מחבלים.
המקרה הראשון שאני זוכר בפעימות לשחרור החטופים הוא כמובן של חברת הכנסת לימור סון הר מלך שאחד מרוצחי בעלה שוחרר בעסקה חזרה לביתו בשומרון. לימור הגיבורה שנפצעה בעצמה בפיגוע, לא עודכנה על ידי הצבא שהמפלצת הזו מסתובבת חופשי במרחק לא גדול מבית המשפחה.
זה כאב גדול שאסור לזלזל בו, אני מכיר גם משפחה שגרה בירושלים שרוצח בנם השתחרר לביתו שנמצא דלת מול דלת המשפחה, המשפחה הזו סבלה הצקות ממשפחת המחבל עוד לפני השחרור שלו, ולסיפור הזה אין סוף טוב – המשפחה היהודית נאלצה לעזוב את ביתה. על צה"ל להתחשב ברגשותיהם של המשפחות השכולות.
2+בעיני זה צריך להיראות קצת כמו הודעה על כל בשורה אחרת – שיחה מקדימה כדי שלא ליצור בהלה, ולאחריה נציגים רשמיים של צה"ל שמגיעים ומבשרים למשפחה באופן אישי. משהו בסגנון של: "אנחנו לא יכולים לשער את הכאב שעברתם, אבל כחלק מהמאמץ להשבת החטופים אנחנו משחררים את המפלצת שהרסה לכם את החיים, אנו עושים את זה בלב כבד ותוך דאגה לכך שחלילה לא תישקף סכנה למשפחתכם או לאחרים. לכל דבר אנחנו כאן". זה המינימום הנדרש.
