אומנם הפסקת האש הרשמית עדיין לא נכנסה לתוקף – אך בצה"ל לא מתמהמהים: החל משעות הבוקר (שישי) נצפים בכל רחבי הרצועה כוחותינו ולוחמינו, כשהם מפנים את שטחי רצועת עזה אל עבר הקו הצהוב שנקבע במתווה – ואושר על ידי הדרג המדיני.
על פי פרשננו הצבאי נועם אמיר, ברגע שצה"ל יכריז על סיום הנסיגה לקו הצהוב – בישראל מתחילים לספור 72 שעות עד לשחרור כל החטופים. מלבד הנסיגה מעזה, חלק משמעותי וכבד בעסקה הוא שחרורם של 1,722 מחבלים, בהם מאות רוצחים עם דם על הידיים.
#WATCH Withdrawal of Israeli forces to the buffer zone pic.twitter.com/qTCFhYfCvi
— Conflict Radar (@Conflict_Radar) October 10, 2025
על אף ההכנות הנדרשות, בישראל לוקחים בחשבון את האפשרות שארגון הטרור לא יעמוד בפרטי העסקה. במקרה זה, צה"ל יקבל מהדרג המדיני פקודה לחזור להילחם באופן מיידי. מיד לאחר השלמת השלב הראשון של העסקה יחלו בהיערכות להכנסת גוף ביטחוני בינלאומי לרצועה.
ניסיון העבר המלמד כי בטרם נכנסת הפסקת האש לתוקף, ארגוני הטרור מנסים לבצע פעולות טרור אחרונות במטרה לפגוע בחיילים ובאזרחי ישראל. כך למשל, אתמול נהרג רס"ל במיל' מיכאל מרדכי נחמני, בן 26, מדימונה, שעות ספורות לאחר קבלת ההחלטה על הפסקת האש.
מחיר העסקה
1,722 מחבלים ישוחררו במסגרת ההסכם, כשרבים מהם רוצחים עם דם על הידיים שנידנו למאסרי עולם, בניהם מאהר אבו סרור, שרצח ב-1993 את איש השב"כ חיים נחמני, הרוצח ראאד שייח', שוטר פלשתיני שהשתתף בלינץ' ברמאללה והמחבל ג'אהד כארים עזיז-רום שחטף ורצח בשנת 2001 את הנער יורי גושצין.

יחד איתם ישוחרר גם המחבל מאהר חמדי זוהיר רשדי אלהשלמון שרצח בשנת 2014 את דליה למקוס, באהר בדר, המחבל שהיה אחראי על פיגוע התאבדות בצריפין בשנת 2004, מטען בתל אביב ועבירות ביטחון חמורות נוספות ואברהים עלקם, רוצח משפחת צור בשנת 1996.
בנוסף, שטח השליטה ברצועה אחרי הנסיגה הראשונה צומצם במעט. מיותר מ-70 אחוז משטח הרצועה לכ-60 אחוזים מהשטח – מה שמהווה עדיין מרחב תמרון רחב מאוד של שליטה צבאית.

כאב המשפחות
פורום "בוחרים בחיים", המייצג מאות משפחות שכולות ונפגעי טרור, הגיש היום עתירה דחופה לבג"ץ נגד שחרור מחבלים במסגרת העסקה: "דם ילדינו הפך למטבע עובר לסוחר – צדק כבר לא נקבל, לא מהממשלה ולא מבית המשפט".
העתירה דורשת מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיורה לממשלה להימנע משחרור מחבלים שיישובו לרצוח, או לחלופין למסור הודעה מוקדמת למשפחות השכולות, לפרסם מידע מלא על המשוחררים, ולבדוק שלא ייכללו ברשימה אסירים שהמדינה אינה מוסמכת לשחררם על פי חוק.
