פרסמנו הערב (רביעי) בחדשות 14: אם יש שמות שבתמורה לשחרורם יסכים חמאס להתפרק מרוב אם לא מכל חטופינו שבידיו – אלה הם השמות שעל פי דיווחים ערביים חמאס דורש כעת לשחרר בעסקה: מרוואן ברגותי, עבאס א סייד, אחמד סעדאת וחסן סלאמה.
חשוב מאד להבין: אלה, לצד שמות נוספים, הם לא רק שמות אלא הרבה מעבר לכך עבור האויב שלנו. הם ה-אייקונים של סוגיית המחבלים הפלשתיניים שכלואים בישראל – סוגיה לא פחות מקדושה בעיני האויב שלנו.

אם תסכמו את תקופות המאסר רק של אותם ארבעה שמות שציינתי – תגיעו לקרוב למאה מאסרי עולם – תנו למחשבה הזאת לשקוע. רק הארבעה האלה אחראים לרצח המוני ישראלים, הם ראשי זרועות צבאיות של האויב הערבי במהלך האינתיפאדה השנייה וגם לפני כן.
ואם תוסיפו לכל זה את דרישת חמאס לשחרור מאות רוצחים נוספים ועוד כ-2000 מחבלים עזתים שנעצרו במהלך המלחמה תקבלו את הדברים הבאים: ראשית, הדבר יהיה זריקת מרץ בל תתואר היישר אל וורידי האוייבים המרים שלנו באזור. זה יהיה באופן פשוט וכואב: אקט שהוא ניצחון אדיר לחמאס.
שנית, שחרור של כאלה סמלים מן העבר יכול וכנראה גם יביא ליצירת תשתית הנהגת הטרור הפלשתיני שנים קדימה. ודבר נוסף: אחרי שחרור כזה יבינו וילמדו כל חורשי רעתנו באזור: אפשר לרצוח, לטבוח, לאנוס ולחטוף יהודים – ואחרי כל זה: עוד לסחוט מהם הישגים כבירים.

רבותיי: ההיסטוריה חוזרת. כמו בעסקת שליט שבה שוחרר יחיא סנוואר שהמיט עלינו בהמשך את אסון שבעה באוקטובר, אנחנו על סף הישארות באותו לופ טרגי ורצחני של שחרור מחבלים – וקבלת אסונות נוספים על ראשינו. עם כל הכבוד לכל דבר – סוגיית המחיר חשובה וקריטית, אי אפשר להתעלם ממנה.
יש לישראל הזדמנות להיחלץ ממעגל השחרורים והאסונות ולמנוע רצח, חטיפה וזוועות עתידיות שיבוצעו חס וחלילה ביהודים וישראלים תמימים שחיים בינינו – ועוד לא יודעים שהשחרור של היום, עלול להמיט עליהם אישית: את האסון של מחר.
