טלוויזיה יהודית-ישראלית משדרת מהכותל המערבי בירושלים, איפה שעמדו כאן מאחורינו, על ההר הזה, שני בתי המקדש – איך אפשר להבין בכלל את הפלא שקורה כאן? אנחנו כאן – יושבים להנאתנו, בחליפות ובעניבות, משדרים לכם בחג הסוכות – החג שכולם עולים בו לירושלים.
אם נלך רגע אחורה, 80 או 100 שנים, לסבים ולסבתות שלנו, ואומרים להם מה יקרה כאן בשנת תשפ"ו, הם היו חושבים שאנחנו צריכים אשפוז בכפייה. הם לא היו מאמינים שהעם היהודי חוזר לארצו, חוזר לירושלים, ומשדר מערוץ טלוויזיה יהודי כל כך, בימי חול המועד משדר מהכותל המערבי. באמת, היינו כחולמים.
חובה עלינו לעצור לרגע, לעזוב את הפוליטיקה מצד אחד, את שטויות היום-יום מהצד השני, ולהתחבר לחוויה המיוחדת הזאת, להתחבר לרגעים הקסומים האלה, להבין איזה כיף שאנחנו חלק מהעם הזה, שאנחנו חלק מהתקופה הזאת. איזו זכות להיוולד ולחיות בימים האלה – ימים של גאולה אמיתית.
אנחנו יודעים שיש אתגרים, אנחנו יודעים שיש קשיים, יש עוד הרבה מהמורות לעבור בדרך לגאולה השלמה. אבל להתחבר לרגע, להתחבר לחוויה – זכות אדירה של כולנו. רק לעצור לרגע ולהקשיב לקולות כאן, מרחבת הכותל המערבי בירושלים. פשוט להתחבר – זה מה שנותר לנו. אין את זה לאף אחד אחר – זו הזכות שלנו.
