אליעזר קפלן היה מחותמי מגילת העצמאות, חבר מועצת העיר תל-אביב, חבר הסוכנות היהודית, חבר כנסת ושר במדינת ישראל. שמו מתנוסס על בית חולים, ורחוב על שמו מתגלגל משרונה לכיוון איילון, בסמוך לקריה ולמגדלי עזריאלי בתל-אביב. קפלן מייצג את הציונות הממוסדת שהובילה להקמת המדינה.
הקפלניזם הישראלי הוא מוטציה של תנועת התנגדות למה שנתפס במבט ראשון כערעור הדמוקרטיה הישראלית כתוצאה מהרפורמה המשפטית שהניע השר יריב לוין. תנועה שבשלב הראשון נדמתה כמחוברת לשורשי הציונות, ואט-אט התגלתה כגוף חתרני, נטול אידאולוגיה ברורה, שחותר לערער את יסודות המדינה, כי "גנבו לו את המדינה".

ראשיה, יאיר גולן ועיתון "הארץ", קוראים לעשות "טיהורים" במינויים כדין של ממשלה נבחרת בישראל אם וכאשר הם יהיו בשלטון; ראשיה האחרים קיבלו סכומים בלתי נתפסים מקרנות ותורמים אמריקאים, וחלק מראשיה נמצאים תחת חקירות הקונגרס בחשד שקיבלו כספים פדרליים, במישרין או בעקיפין, מממשל ביידן.
לאורך כל זמן המלחמה הם "רכבו" על החטופים כדי להפיל את הממשלה – כל זאת מתיעוב לעומד בראשה, ובאמצעות פרוקסי גם לבוחריו. ובל נשכח את יצירת "טבעת אש" מול מעון ראש הממשלה, באמצעות פעילים שרובם חברים ב"אחים לנשק", ירי נורים על בית ראש הממשלה, וקפלניסטית מבוגרת, שמצויה בערוב ימיה, שהחליטה שהיא רוצה את הנשק המתאים לחסל את ראש הממשלה בנימין נתניהו.

אבל החטא הגדול מכולם הוא הקריאה "להפסקת התנדבות". ארגונים כמו "האחים לנשק" ו"פורום 555" קראו לחיילי יחידות מובחרות, וגם לטייסי חיל האוויר, להפסיק התנדבות. הם אותתו לאויבינו שישראל חלשה ושזה זמן כושר לתקוף. הם הזהירו, כמה ימים לפני השבעה באוקטובר, שמרכזי השליטה של חיל האוויר יקרסו – כי הם נמצאים שם, והם "המוח" של חיל האוויר. ורק בשעה שמונה וחצי בבוקר, כשעתיים לאחר שהחל הטבח החמור ביותר בתולדות המדינה, הם נזכרו להודיע שהם מבטלים את "הפסקת ההתנדבות". לאחר מכן הוסיפו חטא על פשע, כשהחלו להגיש תביעות השתקה סדרתיות נגד כל מי שהזכיר להם את אחריותם לכך.
אריקה קירק, בנאומה המרכזי בטקס ההשכבה לצ'רלי קירק, סלחה לרוצח בעלה. היא עשתה זאת כאקט נוצרי. אם הקפלניסטים היו מבקשים סליחה כנה מכל עם ישראל על כל מה שעוללו לו בשלוש השנים האחרונות, האם הייתם סולחים להם? אם הייתה סליחה כנה, אני הייתי סולח להם. ואתם?
