מאז תחילת מלחמת "חרבות ברזל", אני מתריע שוב ושוב, באולפני הטלוויזיה ובפורומים שונים, כי האיום האסטרטגי הבא על מדינת ישראל לא יגיע רק מעזה או מלבנון, אלא דווקא מיהודה ושומרון. שם, בלב הארץ, יושבת הרשות הפלשתינית – לא "רשות אזרחית", אלא ארגון טרור לכל דבר ועניין, מאומן, ממומן ומחומש, שפורס את זרועותיו מדרום הר חברון ועד ג'נין בצפון.
זעקתי מדם ליבי (בתקווה שמקבלי ההחלטות יקשיבו) כי הרש"פ היא אויב בלב השטח, עם אלפי חמושים, מודיעין, תשתיות לחימה וסיוע בינלאומי, שפועל מתוך ערים ויישובים הפלשתיניים שנראים תמימים לעין הבלתי מזוינת. אך מתחת לפני השטח רוחשים רובים, שנאה ותוכניות לפיגועי טרור נרחבים. ה-7.10 הבא, בהובלת הרש"פ מיהודה ושומרון, הוא רק עניין של תזמון, ניצול הזדמנות ושעת כושר.
מבעד למסכי העשן של "תיאום ביטחוני" ו"דיפלומטיה אזורית", ממשיכה הרשות הפלשתינית לפעול כארגון טרור בתחפושת של שלטון מקומי. היא אינה "שותף חלש", אלא אויב מתוחכם שמתמרן את ישראל, מחנך לדמוניזציה של היהודים, מתמרץ מחבלים כלואים ומחמש דור חדש של לוחמי טרור תחת תעודות רשמיות, מדים ומשכורת מאירופה.

בפועל, שטחי A ו-B הפכו למקלטים חמושים ומוגנים לפעילי טרור מכל הסוגים, מחמאס ועד פתח. הרשות לא רק שאינה מדכאת את הטרור, היא מייצרת ומגבה אותו. התוצאה: המתיישבים ביהודה ושומרון נמצאים תחת איום יומיומי, וגלי הטרור גולשים פנימה, לירושלים, תל אביב, חדרה, נתניה ובאר שבע. המציאות מחייבת אמירה ברורה: הרשות הפלשתינית היא "האויב", לא "הפתרון". ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לגדל נחש בביתה ולקרוא לו "פרטנר".
יש פתרון, והפתרון הוא ביטחוני:
יש לפרק את הרשות הפלשתינית לחלוטין – מוסדות, תקציבים, נשק ותשתיות שלטון.
יש להגלות את כל 40 אלף אנשי מנגנוני הביטחון הפלשתיניים, החיילים והשוטרים של הרש"פ, חזרה לתוניס או לכל יעד אחר מחוץ לישראל.
יש להחיל ריבונות ישראלית מלאה על כל מרחבי יהודה ושומרון, מיידית.
יש להקים ממשל צבאי ישראלי יציב ואחראי, כפי שהיה לפני אסון אוסלו ב-1995, עד להסדרת מציאות קבועה ובטוחה.
לסיום אומר – לא תהיה רגיעה בארץ ישראל כל עוד מחבלים במדים מקבלים חסות בינלאומית והכרה ישראלית. ביטחון אזרחי ישראל מחייב הכרעה, פירוק הרש"פ, ריבונות ישראלית מלאה ונוכחות צה"לית בלתי מתפשרת. אם לא נפעל מיד לפרק את הרשות הפלשתינית ולסלק את מנגנוני הטרור שלה, נקבל את ה-7 באוקטובר הבא, גדול, מאורגן ועוצמתי יותר, בלב הארץ – והפעם לא מגבול עזה, אלא מיהודה ושומרון!
