עשרות חולים ופצועים עזתים, בהם חולי סרטן, אי-ספיקת כליות וקטועי גפיים, נדרשו לאחרונה לפנות את המעונות ואת חדרי האשפוז שבהם שהו בבתי חולים במצרים מאז תחילת המלחמה. זאת בטענה שתמה תקופת המימון הממשלתי לשהייתם בבתי החולים כך פורסם באל ג'דיד הקטארית.
חולים מספרים כי ההצעה לעבור למחוזות מרוחקים בדרום מצרים אינה ישימה עבורם, שכן היא תאלץ אותם לנסוע מאות קילומטרים כדי להגיע לבתי החולים שבהם הם מטופלים. רבים מהם מתמודדים עם מחלות קשות הדורשות טיפול רציף ומעקב צמוד, והמרחק עלול להוות סכנה ממשית לבריאותם.
2+ההחלטה התקבלה בטענה שתקופת השהייה שניתנה להם לשנה אחת הסתיימה, ובעקבותיה הופסק המימון הממשלתי ותמיכת העמותות שסייעו בתחילה. המשמעות: החולים ובני משפחותיהם מוצאים עצמם ללא קורת גג, נאלצים לעבור למחוזות דרומיים מרוחקים מקהיר או לשכור דירות על חשבונם.
בבתי חולים מרכזיים בקהיר, בהם "הליוופוליס" ו"עין שמס", נמסרו למטופלים התראות על פינוי קרוב. במקביל, גם משפחות ששכרו דירות באופן פרטי נאלצו לעזוב לאחר שלא הצליחו לעמוד בתשלומים. כתוצאה מכך ישנן משפחות שהתפצלו: חלקן נותרו עם ילד חולה בבית חולים אחד, בעוד בני משפחה אחרים נמצאים במוסד רפואי אחר.
2+עזתים השוהים בקהיר טוענים כי מדובר בכישלון חמור של המנגנון שנועד לדאוג לחולים. לדבריהם, המצב נובע לא מהחלטה מדינית ברורה אלא מצעדים ביורוקרטיים של מפקחים ומנהלים מקומיים, שפועלים לפי סיום החוזים מבלי להביא בחשבון את מצב החולים
לטענת אותם פעילים, בזמן שבמדינות אחרות במזרח התיכון מצאו העזתים תנאים טובים יותר, במצרים המצב הפך לכמעט בלתי נסבל: מגבלות על תנועה, הגבלת ביקורים, ופחות ופחות סולידריות ציבורית בהשוואה לחודשים הראשונים של המלחמה.
2+נכון לעכשיו, החולים ובני משפחותיהם קוראים להתערבות ישירה מצד הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי והגורמים המדיניים במצרים, במטרה להחזירם למעונות או לאפשר להם להישאר בבתי החולים שבהם הם מטופלים. לטענתם, כל עיכוב נוסף מסכן חיי אדם.
