משרד המודיעין האיראני נמצא תחת מתקפה של לעג וביקורת, הן מבית והן מחוץ, בעקבות שידור סרט תיעודי בשם "מחבוא העכביש" בטלוויזיה הממלכתית. הסרט, שהוצג על ידי שר המודיעין אסמאעיל ח'טיב כ"חדירה גדולה שהניבה אוצר של מודיעין סודי ביותר", חשף כביכול מידע רגיש על אתרי הגרעין בישראל, כולל הכור בדימונה.
אלא שזמן קצר לאחר שידורו, התברר כי ה"אוצר" המודיעיני מבוסס ברובו על חומרים זמינים לכל. בדיקות מהירות העלו כי רוב התמונות שהוצגו בסרט כ"בלעדיות" נלקחו מאתרים פומביים באינטרנט. יתרה מכך, דמויות שהוצגו כסוכנים או בכירים סודיים התבררו כפקידים ישראלים מוכרים בתחום האנרגיה האטומית, ששמם ותפקידם גלויים לציבור.
המבוכה חצתה קווים ועוררה ביקורת לא רק מצד מתנגדי המשטר, אלא גם מחוגים שמרניים הנאמנים לו. מהדי ח'ראטיאן, ראש מכון מחקר המקורב לשלטון, מתח ביקורת נוקבת וכתב כי "יש להראות עליונות לא בתקשורת אלא בשטח – על ידי העלאת רמות ההרתעה". הוא אף קרא להקים ועדת חקירה שתבדוק את הכשלים והפערים במערך המודיעין האיראני.
בתגובה לביקורת, כלי תקשורת המזוהים עם משמרות המהפכה ניסו למזער את הנזק. סוכנות הידיעות "פארס" הודתה כי נעשה שימוש בתמונות ארכיון, והגדירה זאת כ"שיקול דעת לקוי" שאפשר למבקרים לתייג את הסרט כ"מפוברק". רשת "משרג'", המקושרת גם היא למשמרות המהפכה, טענה כי המידע המהותי הגיע ממקורות אנושיים בתוך ישראל, והאשימה את ישראל בניהול "קמפיין הכפשה" ברשתות החברתיות כדי לערער את אמינות הסרט.
