הלילה, (בין שבת לראשון), ייכנסו לתוקפן מחדש הסנקציות של מועצת הביטחון של האו"ם על איראן, במסגרת מנגנון ה-Snapback. זאת לאחר שוועדת הביטחון דחתה את הצעת הנגד האיראנית, ולאחר שהמעצמות האירופיות טענו כי טהרן הפרה כמעט את כל התחייבויותיה בהסכם הגרעין.
המנגנון נולד מהסכם הגרעין המקורי (JCPOA) שנחתם ב-2015, שבמסגרתו הוסרו הסנקציות על איראן בתמורה להגבלות ופיקוח על תוכניתה הגרעינית. סעיף מיוחד איפשר לכל אחת מהמדינות החתומות להשיב את הסנקציות אם תחליט שאיראן אינה עומדת בהתחייבויותיה. כעת, אירופה עושה שימוש בסעיף זה – עשר שנים אחרי שההגבלות הוסרו.
1+באוגוסט הודיעו צוותי משא ומתן אירופים למועצת הביטחון כי איראן הפרה כמעט את כל ההתחייבויות. הם העניקו לטהרן חודש ימים "לתקן את דרכיה", אך שיחות שהתקיימו עם שר החוץ עבאס עראקצ’י וגורמים נוספים לא סיפקו הוכחות לנכונותה של איראן לשוב למסלול דיפלומטי. האירופים דרשו שיתוף פעולה מלא עם סבא״א, גישה לאתרי גרעין ומתן דין וחשבון על יותר מ-400 ק"ג של אורניום מועשר – אך לא קיבלו מענה.
ה-Snapback מחזיר את משטר הסנקציות של השנים 2006-2010: אמברגו נשק, איסור על אספקת טכנולוגיה לתוכנית הטילים הבליסטיים, והגבלות חמורות על מגזרי הנפט והשירותים הפיננסיים. עם זאת, רוסיה וסין שתומכות באיראן אינן מחויבות להחלטה, מה שעשוי לצמצם את השפעתה.
1+במערב מעריכים כי ההשפעה הכלכלית הישירה של חידוש הסנקציות תהיה מוגבלת, שכן ממילא חלות על איראן סנקציות אמריקאיות כבדות. עם זאת, יש לכך משמעויות פוליטיות ודיפלומטיות, בעיקר אם בעתיד תתחדש יוזמת הסכם גרעין חדש – לא ברור האם אירופה תצטרף להסרת סנקציות נוספת.
