בחודשים האחרונים, עם ישראל מבין את שזעקנו מזמן: אין ניצחון מוחלט ללא ריבונות. הריבונות היא פני הניצחון המוחלט, כמובן לצד כניעת חמאס והשבת החטופים. ובדרישה שלנו על ריבונות אסור לנו להתפשר על פחות ממאה אחוז. אם נאמר “רק חלקה שלי”, והאויב יגיד “כולה שלי”, האויב יגבר. זו לא סיסמה, זו מציאות היסטורית ומדינית שאנו חווים מדי יום, והמציאות הזו טופחת על פנינו פעם אחר פעם.
רק אתמול חזינו באמירותיו המסוכנות של הנשיא טראמפ כנגד אפשרות סיפוח באיו"ש. ובנוסף ההודעה שיצאה לכאורה מפי גורמים הקרובים לראש הממשלה בדבר שליטה של הרש"פ בעזה. ואנחנו ממאנים ללמוד ולהפנים ושבים לקונספציה בדבר ריבונות חלקית כפי שדימה החכם באדם ״ככלב השב אל קיאו״.
1+כולנו מבינים את החשיבות של ריבונות מלאה על יהודה ושומרון ועל כל חלקי ארץ ישראל. אך אי אפשר לדבר על ריבונות מלאה מבלי להזכיר את עזה. הנסיגה משם הייתה פשע שהביא עלינו את שלטון הטרור של חמאס ואת טילי הטרור שנורים עד תל אביב. אחרי מאורעות שמחת תורה אין מקום לאשליות נוספות: רק ריבונות ישראלית בעזה תבטיח ביטחון אמיתי. לא עוד ישות עוינת שתתפתח מתחת לאפנו אלא חזרה של עם ישראל אל נחלתו, יישוב מחדש של עזה תחת ריבונות ישראלית מלאה
הריבונות אינה רק שליטה טריטוריאלית; היא הבסיס לקיומנו כעם בארצו. היא מבטאת את החיבור הנצחי שלנו לארצנו. במשך שנים ניסו לשכנע אותנו לקבל חלוקה, להתפשר על זכותנו ההיסטורית והאלוקית. אך ההיסטוריה מוכיחה: כל ויתור הוא הזמנה להתקפה נוספת. חמאס, הפת”ח וכל מי שמבקש להשמידנו אינם מסתפקים בחצי, הם רוצים הכל. ויתור על סנטימטר אחד הוא הזמנה לניצחונם.
1+בשעה שיש מי שמדברים על ריבונות חלקית בלבד זה הזמן להזכיר את דבריו הנוקבים של הרצי״ה בדרשתו: ״לפני י"ט שנה, באותו לילה מפורסם, בהגיע ארצה החלטתם החיובית של מושלי אומות-העולם לתקומת מדינת ישראל, כשכל העם נהר לחוצות לחוג ברבים את רגשי שמחתו לא יכולתי לצאת ולהצטרף לשמחה. ישבתי בדד ואדום כי נטל עלי. באותן שעות ראשונות לא יכולתי להשלים עם הנעשה, עם אותה בשורה נוראה, כי אכן נתקיים דבר ד' בנבואה בתרי עשר – "וְאֶת אַרְצִי חִלֵּקוּ" (יואל, ד', ב')! איפה חברון שלנו – אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה שכם שלנו – אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה יריחו שלנו – אנחנו שוכחים את זה?! ואיפה עבר הירדן שלנו?! איפה כל רגב ורגב? כל חלק וחלק, של ארבע אמות של ארץ ד'?! הבידינו לוותר על איזה מילימטר מהן? חלילה וחס ושלום!"
דברי הרצי”ה מזכירים לנו שאין לוותר על שום חלק מארצנו. חלוקה היא קריעה, וקריעה מובילה לאסון. לאחר מלחמת ששת הימים זכינו לשחרור חברון, שכם ויריחו, אך לאחר אירועי שמחת תורה אנו מבינים יותר מתמיד: הריבונות על כל הארץ היא המפתח לניצחון.
אנו, כנבחרי ציבור וכעם, חייבים להתעקש על ריבונות כוללת. לא חצי, לא פשרה, אלא מאה אחוז. אם נראה חולשה, האויב ינצל זאת. הריבונות היא חובה כלפי הדורות הקודמים שמסרו נפשם על הארץ, וכלפי הדורות הבאים שיזכו לחיות בה בביטחון. נמשיך לדחוף לריבונות מלאה, על כל רגב, כי ארץ ישראל היא שלנו. כולה! ללא פשרות!
רק כך ננצח.
