לא באופן בלתי צפוי, קיבלתי קיתונות של ביקורת על טורי הדעה שלי אתמול המבקרים את מדיניות ראש הממשלה בנוגע למלחמה בעזה שעיקרה – ההתמהמהות המתמשכת על פני הכרעה מהירה, שעשויה לגזול מאיתנו את הניצחון.
זו לא דעה חדשה שלי, אני אומר אותה מאז שטראמפ נבחר וכמעט התחנן בפני ביבי שיכריע את חמאס במהרה (כי עם ביידן, בואו נאמר את האמת – לא הייתה לנו ברירה).
בדיוק כמו שאני בז לכל שטופי המוח שבטוחים שכל מילה שלי מתואמת עם ראש הממשלה כי אני בערוץ 14, אני אסביר למי שצריך שוב הסבר – כן, אני עיתונאי, לא דובר. יש לי הרבה דברים טובים לומר על ראש הממשלה ומעולם לא קידשתי את הביקורת עליו או הפכתי את זה לקריירה כמו הרבה קולגות. אבל כשיש לי דברים פחות טובים, גם אותם אני אומר. ובניגוד לאגדות – אף אחד לא חוסם אותי ב-14 מלעשות כן.
2+אני חושב שתפקידי להיות כנה ולנתח את הדברים כמיטב יכולתי גם כשהמציאות לא נוחה. זו האמת שלי כפי שאני רואה אותה, ואני אגיד אותה גם כשזה לא נעים. אני סולד מפרסונליזציה ולא שייך לשום אדם או מפלגה. לכן, אני יכול לתמוך בפעולה אחת – ולבקר אחרת. ובכלל, הרעיון בלתמוך רק במה שאני מסכים איתו ולתקוף אישית מי שלא, זר לי, זו המצאה של עידן הקיטוב שאני מסרב לשתף איתה פעולה.
אפשר להפעיל קצת חשיבה עצמאית ומותר לנהל דיון ולא להסכים. זה בסדר. רק סיפרו לכם שלא, פעם אחר פעם, עד שמשום מה התחלתם להאמין בזה.
2+אפשר לומר שאמירת טראמפ שלא ירשה לישראל לספח את יו"ש ושהגיע הזמן לעצור, ששליחת ספינות המלחמה של ספרד ואיטליה ללוות את המשט לעזה, הסכמת איטליה לסנקציות על ישראל, פלירטוטי טראמפ עם ארדואן על הצורך לסיים את המלחמה, חסימת 8200 מענני מייקרוסופט, הדחה אפשרית שלנו מהכדורגל האירופי ואולי בהמשך מהאירוויזיון – שקרו כולם יחד ב-24 שעות האחרונות – הם גשם.
ואפשר גם להגיד את האמת – האשראי שלנו לנהל את המלחמה נגמר. ומה שעושה את זה עצוב במיוחד היא העובדה שיכולנו לחתור להכרעה ממזמן ולא להיות במצב הזה אבל העדפנו למרוח ולנהל עסקאות עם השטן. לצאת ולהיכנס ולכבוש את סג'עיה בפעם האלף. כן זו האמת, אפילו שזה לא נעים לשמוע.
וזה לא שלא היה נכון לשחרר חטופים תמורת זמן (ודם) – אלא שהאיזון השתבש לנו. בפעולת החילוץ באנטבה ידענו שהיא מסכנת את הכוחות המחלצים ואת החטופים אבל אף אחד לא סבר שצריך להיענות לדרישות המחבלים.
2+המסקנה שלי בעקבות הלחץ הבינלאומי הגובר היא שלא שצריך להיכנע, אלא להזדרז עוד יותר לכבוש את הרצועה ולסיים את המלחמה תוך הכרעה כדי לקבוע עובדות בשטח, ואז הכל יהיה יותר פשוט – קשה ללחוץ על מה שכבר נעשה.
כי מי שלא השכיל להבין זאת, אולי מבין זאת כעת. חמאס הוא איום קיומי. לא בגלל היכולת המוכחת שלו לטבוח בנו. אלא בגלל אנטישמיות העולם. הפסד במלחמה הזו והשארת חמאס בעזה יביא לכך שבתוך מספר שנים לא רב נעמוד בפני טבח נוסף, ולא יתנו לנו להגן על עצמנו. לכן אסור להפסיד במלחמה הזו, כמעט בשום מחיר. בתקווה שזה לא מאוחר מידי.
