מדינה פלשתינית לא תקום לעולם. ברור לכל בר-דעת שאין לישראל אפשרות להסכים להקמת ישות עוינת בסמיכות מיידית לערים כמו כפר סבא, עפולה ובת חפר – ישות שחינוכה הרשמי משמר אידיאולוגיה של השמדת העם היהודי. לכן אין כל חשיבות מעשית לעובדה שמדינות נוספות בוחרות להכיר ב"מדינה פלשתינית".
גם מבחינת המשפט הבינלאומי, ההכרה לבדה אינה יוצרת מדינה. על פי הקריטריונים המקובלים (אמנת מונטווידאו, 1933), נדרשת אוכלוסייה קבועה, טריטוריה מוגדרת, שלטון אפקטיבי ויכולת לנהל יחסים בינלאומיים. בפועל אין לישות הפלשתינית שליטה אפקטיבית ורציפה על טריטוריה: רצועת עזה מופרדת מיהודה ושומרון, ובכל אחת מהן שלטון שונה – חמאס בעזה מול הרשות הפלשתינית בגדה. בנוסף, חלקים נרחבים נמצאים בשליטה ביטחונית ישראלית. לפיכך ההכרה אינה משנה את המציאות בשטח, אלא מבטאת בעיקר מגמות פוליטיות ותחושות עוינות גוברות כלפי ישראל.

כל עוד ממשל טראמפ פועל לצד ישראל, ניתן לקדם הכרעה ברורה בעזה ולסיים את המלחמה מעמדת ניצחון. ניסיון העבר מלמד שטראמפ מקיים את התחייבויותיו כלפי ישראל, והחזון שלו שונה בתכלית מהקמת מדינה פלשתינית. ביום שאחרי, ישראל תידרש לעצב עצמה כמעצמה אזורית המתמודדת עם אתגרים מצד מדינות גדולות ממנה באוכלוסייה ובשטח – מטורקיה ומצרים ועד סעודיה, שחתמה לאחרונה על הסכם הגנה עם פקיסטן הגרעינית, על רקע מעורבותה הגוברת של סין ורצונה לשמר את "דרך המשי", שתשתיותיה התערערו בעקבות המלחמה הנוכחית.
אם אין מדינה פלשתינית – הפתרון הוא החלת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון. צעד כזה ייעשה לאחר הניצחון, בהסדר מדיני שיכלול הרחבה משמעותית של הסכמי אברהם, מתוך מטרה לרכך את ההתנגדות הפוליטית הקיימת במפלגה הדמוקרטית בארצות הברית. אף שבשורות המפלגה ישנה נוכחות גוברת של אגף פרוגרסיבי עוין לישראל, הוא מייצג כ-40% בלבד מחברי המפלגה, בעוד שרוב החברים עדיין תומכים בישראל.

במקביל, באירופה ניכרת התנגדות גוברת בקרב דעת הקהל להכרה במדינה פלשתינית ללא תנאים. בבריטניה, למשל, נטען שהכרה כזו עלולה לחשוף את הממשלה לתביעות עתק. בצרפת ובבריטניה הכוחות הפוליטיים הלאומיים-שמרניים מתחזקים, ודמויות המזוהות עם תמיכה בישראל – כמו נייג'ל פראג' בבריטניה או ברדלה בצרפת – צוברות תנופה. ההמונים באירופה מואסים בהפגנות תומכות החמאס, ותופסים את הדגל הפלסטיני כסמל לאיום על תרבותם.
נאומו של טראמפ באו"ם המחיש את ירידת מעמדם של המוסדות הרב-לאומיים ועליית כוחו כמתווך וכמשכין שלום. ולטראמפ ולישראל יש תכניות אחרות לגמרי מהקמת מדינה פלשתינית. מדינה כזו לא תקום לעולם. בוודאי לא לאחר השבעה באוקטובר.
