הכתובת ביהודה ושומרון נמצאת על חומה באותיות קידוש לבנה, ובמערכת הביטחון והדרג המדיני ספק אם מבינים את זה. בתקופה האחרונה אנחנו עדים לשורת אירועים חמורים מאוד, המעידים על כיוון ברור בקרב ארגוני הטרור ואיראן, שדוחפת מאחורי הקלעים.
הפיגוע בצומת רמות לפני כשבועיים, המפעל לייצור רקטות ברמאללה, הרקטה הנוספת שהתגלתה בימים האחרונים בטולכרם, חוליות הטרור שסוכלו בדקה ה-90, ובעיקר תמונת המודיעין הברורה למול גל ההכרה במדינה ערבית בין הירדן לים, מוכיחים – ייתכן ואנחנו בפתחו של תרחיש מסוכן.

יהודה ושומרון הוא חבל ארץ גדול מאוד, החל מעמק יזרעאל בצפונו ועד אזור באר שבע והר חברון בדרומו, שעובר דרך כל ערי המרכז, השרון וירושלים. תרחיש שבעה באוקטובר, אפילו באופן נקודותי במרחב אחד, הוא אירוע של קבלת החלטה בצד האויב, ולא שאלה של יכולת, כך מסבירים גורמי ביטחון בכירים.
לאחרונה, שר הביטחון הנחה את צה"ל להכין תכנית להשגת הכרעה באיו"ש, והרמטכ"ל אישר אותה תוך זמן קצר, אך למעלה מ-7 חודשים כוחותינו לא תקפו ביו"ש מהאוויר, בהוראת האלוף בלוט. נכון לרגע זה חטיבה סדירה אחת נמצאת במרחב – צנחנים, וחוץ ממנה יתר הכוחות הם במילואים.

אם חלילה איו"ש תתלקח, ייקח זמן רב להסיט כוחות מלב העיר עזה לשם, והמחיר עלול להיות כבד.
השאלה המרכזית על הפרק היא – האם הפעם בישראל יפעלו לפני שהאירוע מתפוצץ? נקווה שזה יקרה במוקדם ולא במאוחר.
