accessibility-icon
share-icon
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
צילום: חיים גולדברג, פלאש 90
יובל מלכא
יובל מלכא
48

כח אלול ה'תשפה (21.09.25)


כך הפכו הפקידים למאפיה מוסדית עם היררכיה ברורה

ישראל אולי לא חיה תחת "מאפיה" קלאסית בסגנון סיציליה, אבל כשהמיעוט מחזיק במוקדי כוח ממסדיים, מתואם ביניהם, מגבה אחד את השני, ומצליח לכפות סדר יום על הרוב - זו "מאפיה מוסדית" • אם לא נזהה ונבלום את הדפוס הזה בזמן, נמצא את עצמנו במדינה שבה הדמוקרטיה נשלטת בפועל בידי מיעוט קטן שמתחפש לרוב


אני כותב את טור הדעה הזה מתוך ניסיון אישי ומעמיק בעולם הפשיעה החמורה, 30 שנות שירות במשטרת ישראל, בתחום הבילוש, המודיעין והחקירות, בחיכוך יומיומי עם עולם פשיעת הרחוב והפשיעה החמורה המאורגנת, לצד פעילות בינלאומית כמי שלימד גופי מודיעין של משטרות פדרליות בדרום אמריקה ובאפריקה כיצד לחדור ולהילחם ביצירתיות וביעילות בקרטלים ובמאפיות מאורגנות.

המילים כנופייה ומאפיה נשמעות דומות, אך ההבדל ביניהן מהותי. "כנופייה" היא התאגדות רופפת של אנשים, קבוצה אקראית שמופיעה סביב אינטרס נקודתי, מתאפיינת באלתור, בהעדר מבנה יציב ובתלות במנהיג מזדמן, היא מתחלפת, מתפוררת ובסופו של דבר נשארת בשוליים.

"מאפיה", לעומת זאת, היא מבנה יציב וממוסד. יש לה היררכיה ברורה, קוד נאמנות פנימי ויכולת השפעה מתרחבת הרבה מעבר לעולם הפלילי. היא פועלת דרך זרועות שונות, כלכלה, תרבות, פוליטיקה, תקשורת ומעצבת מציאות כוללת. המאפיה לא רק מבצעת, היא גם שולטת.

וכאן מגיעה ההקבלה שלי לישראל של השנים האחרונות, בעלי תפקידים, פקידים בכירים בשרות המדינה שעומדים בראש מערכות האכיפה והמשפט פועלים יחד לא רק כגורמי מקצוע בלבד, אלא ככוח שמסוגל להטות החלטות מדיניות ולהשפיע על סדר היום הלאומי.

כשאנשים שאמורים להיות שומרי סף, יוצרים "כוח על" כזה, הרי שלא מדובר בכנופייה, כמו שרבים נוטים לכנות אותם. מערכת תמיכה שלמה עומדת מאחוריהם, כלי תקשורת שמעצבים את המסר, פרשנים שמעניקים לגיטימציה, ו"לשעברים", כן, אותם בכירים לשעבר, שממשיכים לפעול כזרועות חיצוניות תומכות ומהדהדות את הרעיון המסדר בשם דרגתם ועברם הביטחוני.

כל אחד פועל בזירה שלו, אך כולם מכוונים לאותה מטרה, עיצוב דעת קהל שתתמוך באג'נדה שלהם, על אף שמדובר במיעוט מובהק בחברה הישראלית. הכוח הזה הוא לא רק משפטי, הוא תרבותי, תקשורתי ופוליטי. כך נבנית "מאפיה", לא על ידי אלימות ברחוב, אלא דרך מנגנונים מוסדיים, תוך הפעלת סמכות על עמדות מפתח והשפעה עקיפה על סדרי שלטון.

השאלה היא לא האם מדובר בעבירה פלילית? אלא האם מדובר בעיוות דמוקרטי?! ברגע שמיעוט קטן, דרך שליטה בעמדות מפתח ובמערכות השפעה, כופה סדר יום על הרוב, הדמוקרטיה עצמה נגררת לשוליים.

אז נכון, בישראל אין "מאפיה" במובן הקלאסי כמו בסיציליה או בשיקגו, אבל אם נבחן את הדפוס, רשת סגורה של בעלי תפקידים שפועלים במתואם, מגבים זה את זה, מעצבים דעת קהל ומשפיעים על סדרי שלטון, קשה להמשיך לקרוא לזה "כנופייה". מדובר ב"מאפיה מוסדית".

ואם לא נזהה אותה בזמן, נקום יום אחד ונגלה כי הרוב מדוכא, חי תחת שלטון של מיעוט קטן שמתחפש לרוב, עטוף בגלימת לגיטימציה משפטית ותקשורתית.

משלי ל"ט, י"א – "הָרָשָׁע נִכְרָת מֵאֶרֶץ וּצַדִּיקִים יוֹרִישׁוּ אוֹתָהּ". פסוק שמדגיש את הכוח של צדק מול ריכוז כוח לא לגיטימי. "כִּי הַמִּשְׁפָּט לְכָל הָעוֹלָם, וְעֵינַיִם עַל הַצְּדָקָה תָּלוּי". משפט אזהרה מוסרית מפני שליטה לא מוסרית.

יובל מלכא

יובל מלכא

קצין משטרה בדימוס ובוגר קורס פיקוד ומטה ייעודי של משטרת ישראל, מחזיק בתואר ראשון במנהל עסקים ותואר שני במדעי המדינה עם התמחות בביטחון לאומי. בתפקידו האחרון שימש כראש מערך המודיעין של משמר הגבול

עקבו אחרינו גם ב-Google News