"זכיתי לאהוב": רעייתו של איתן בן יצחק הי"ד בהספד קורע לב

מצמרר: אתמול (ה') הותר לפרסום כי ארבעה לוחמים נפלו במהלך הלחימה ברצועת עזה במסגרת מבצע "מרכבות גדעון ב'". הלוחמים, כולם צוערים מבה"ד 1, נהרגו בפיצוץ מטען שהופעל על האמר שבו נסעו ברפיח.

2+

בין הנופלים – גיבור ישראל, לוחם אגוז איתן בן יצחק הי"ד, שנפל בגיל 22 בלבד. הוא הותיר אחריו את אשתו הצעירה עטרה שטיינבוך, לה נישא רק לפני חודשיים וחצי. איתן גדל בגבעת שמואל, ובשבועות האחרונים עבר עם רעייתו ליישוב הר ברכה שבשומרון. הוא בוגר מכינת "בני דוד" בעלי.

בהספד קורע לב, רעייתו עטרה ספדה לו בטקסט טעון בכאב, אהבה ואמונה – מילים של שבר עמוק לצד כוח שנשאב מתוך הזוגיות הצעירה שנקטעה באחת.

ההספד המלא:

"איתן אהוב שלי קשה לי לכתוב, זה היה קצת מבולגן, כי אתה היית זה שכותב מבנינו, משאיר מכתבים קטנים עם מתנות הודעות".

"אהוב שלי, תגיד לי שאני בסרט רע, בסרט הכי רע שיכול להיות. הלוואי שעוד רגע אתעורר. היום, כשלא ענית לי כבר זמן, כבר כמה זמן, כבר דמיינתי איך אני כועסת עליך שנכנסת לפעילות ולא עדכנת. ניסיתי להתקשר ולשלוח הודעות. אני זוכה לעבוד בשמחות, ובזמן שראיתי איך עוד בית נבנה, הבית שלי נחרב".

"בחיים לא יכולתי לדמיין את הרגע הזה של החיילים בדלת, את הצרחה שיוצאת מבפנים, את ההחלטות שלא חשבתי שאני כבחורה צעירה בת 21 אי פעם אצטרך לקבל. את הלב שפיזית נשבר. קראת לי לב שלי. האהבה הכי גדולה של החיים שלי. עכשיו הלב שלי. נסדק. הוא כואב ופצוע".

2+

"אבל הוא גם בהשלמה שעצמת את העיניים בידיעה שאתה אהוב ונאהב. אהוב ומוקף במשפחה שהייתה הכל בשבילך. באין סוף חברים שאתה הייתה הכל בשבילם. שעצמת את העיניים בשביל הארץ שאתה כל כך, כל כך אוהב".

"הארץ שלמדת וכל פעם אמרת לי שצריך להרגיש ברגליים. לקחת אותי כל פעם למקומות הזויים. שעצמת את העיניים בשביל המדינה שהייתה הכל בשבילך והיית מוכן לעשות למענה הכל. איתן, חיית חיים על מלא".

"חיית באמת, הכי שמח, הכי טוב, הכי חזק, הכי איתן. כל כך הרבה פעמים אמרתי לך, אל תהיה טוב מדי, אל תיתן סיבות. חיכינו לתקופה של הקורס קצינים. חיכינו לנחת, להפסקה קטנה מלחימה".

"ופתאום זה הגיע בהפתעה, כמו כאפה. עזה, ממש לא רציתי שתיכנס שוב, אבל הרגעת אותי שאתה במקום בטוח. כמה שיגעתי אותך אם אתה יוצא לראש השנה"

"התרגשנו שזה יהיה החג הראשון שלנו יחד כנשואים. איתן, לא משנה איזה משהו היה לי, אפילו הכי קטן. אמרת לי, תורידי ממך, תביאי לי, גם מרחוק. אני כבר אדאג להכל".

"ותמיד דאגת, ותמיד סידרת הכל. גם אם זה היה הדבר הכי קטן בעולם. אם זה הפריע לי, עשית הכל כדי שיהיה לי טוב. אתמול קניתי שמלה חג, וכתבתי לך תודה על המתנה מאמי. ואמרת שזה עוד כלום? שיגעתי אותך תוך כדי לחימה איזה מטפחת להתאים, ואתה היית הכי קשוב ומייעץ. כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם".

"נתת לי תמיד את ההרגשה שאני הכי חשובה בעולם. שאתה מעריץ וגאה בי. שאתה משוויץ בי בכל מקום. שאני מקום ראשון. שאתה רואה רק אותי. ושאני ואתה זה קודם כל. אמרת את זה כל הזמן. אבל האמת היא שאני הערצתי אותך הרבה יותר. הייתי מלאת גאווה להיות אשתו של בן יצחק".

"הכירו אותך בכל מקום. תמיד אומרים שאתה לא יודע להעריך מה שיש לך בידיים עד שאתה לא מאבד אותו. אבל אני ידעתי. ידעתי מה יש לי בידיים. ידעתי שיש לי את הדבר הכי טהור ויקר בעולם. שאני זכיתי לאהבת אמת. זכיתי לאהבה טהורה ואמיתית".

"אהבה שלי, אני אוהבת אותך. אני גם כועסת עליך שהשארת אותי ככה לבד. הבטחת שתשמור על עצמך. הבטחת שאתה חוזר. חיכית כל כך לענוד את הדרגות בגאווה. בתקופה האחרונה היה לי כבר קשה, וביקשתי ממך לסיים. ואמרת לי שאתה איתי בכל החלטה, אבל אתה מרגיש שהצבא זה המקום שלך. שאתה משמעותי".

"היית מלא בגאווה להיות ביחידת אגוז שכל כך אהבה והעריכה אותה, ואתה אותה. היית מלא בגאווה, כמו שהיית מדהים. התרגשת מזה כל פעם מחדש, גם אחרי שנתיים פלוס. היית הרבה יותר מצהוב. קראנו לך צהוב מרקר. אני מוכנה עכשיו לתת את כל החיים שתהיה בצבא. רק שתהיה. שתחזור אפילו פעם בחודש הביתה. מיוזע ומאובק, ואני אברח מהחיבוק, ואתה תתפוס ולא תעזוב".

"היה לנו כל כך הרבה דברים להספיק. חלומות מפה ועד תאילנד, תרתי משמעותי. איתן, תן לי כוח להמשיך מפה. תן לי כוח להישאר באמונה. תרימו אותי כשאפול, ותעזור לי לחזור לאט-לאט ללמוד לנשום".

"תדע לך ריבונו של עולם, יש לי שאלות, שאלות קשות. אבל למרות הכל אני עדיין מאמינה שאתה אוהב אותי, שאתה לא עוזב אותי בניסיון העצום הזה, אבא, אנחנו ממש צריכים גאולה. אני ממש צריכה תחיית המתים איתן אני אוהבת אותך אהבת נפש, זכיתי לאהבת אמת, זכיתי להרגיש נאהבת, אהובה. תודה על כל רגע ורגע איתך".

2+