accessibility-icon
share-icon
צילום: עלי חסן, פלאש90
צילום: עלי חסן, פלאש90
יואל ישורון
יואל ישורון
18

כו אלול ה'תשפה (19.09.25)


ברלין 1945 - עזה 2025: כך מלחמות מסתיימות בהכרעה מוחלטת

ברלין לימדה את העולם שניצחון אמיתי מושג רק כשהמלחמה מסתיימת בהכרעה מוחלטת ובכניעה ללא תנאי • גם בעזה 2025, מול טרור אכזרי שמבקש להשמיד אותנו, אין מקום לפשרות או לדגלים לבנים • כיבוש העיר, עקירת החמאס מן השורש והשמדתו ככוח שלטוני וצבאי - הם לא רק יעד צבאי, אלא חובה היסטורית וביטחונית • כל ניסיון לעצור באמצע הדרך משמעו הפקרת ביטחון המדינה והנצחת הסכנה לדורות קדימה


בטור שפרסם המגיש והפרשן של ערוץ 14, יעקב ברדוגו ("נחישות ללא פשרות", 10/9/25), הוא ציין כי "הנחישות אינה אירוע חד פעמי. היא שיאה של שנה שלמה שבה ראש הממשלה נתניהו הוביל מהלכים היסטוריים, לעיתים קרובות מול הסתייגויות של גורמים במערכת הביטחון". ברדוגו מונה מספר אירועים שיצרו שינויים מגה-היסטוריים (מול החיזבאללה עם חיסול נסראללה ומבצע הביפרים, ניטרול אסד וסוריה כאיום, תימן ועזה).

נחישות ללא פשרות: ישראל קובעת מציאות חדשה במזרח התיכון

נחישות ללא פשרות: ישראל קובעת מציאות חדשה במזרח התיכון

100
10.09.25|יעקב ברדוגו

הקמפיין המטורף והאלים של השמאל ושלוחותיו בתקשורת המיינסטרים לעצירת המלחמה וכיבוש העיר עזה, ובליץ התדרוכים של אלופים ורמטכ"לים לשעבר, לא רק משרתים את נרטיב החמאס, אלא נועדו למנוע מנתניהו את הניצחון וההכרעה במלחמה, תוך סיוע לאויב בעת מלחמה (הקשחת עמדותיו של האויב, הארכת המלחמה וסיכון חיי החטופים). אין לי ציפיות ממנהיגי אירופה. אירופה היום היא אותה אירופה שהתרפסה בפני היטלר. אז היה זה היטלר, היום אלה מנהיגי הטרור האיסלמיסטי המשתלטים אט אט על ארצותיהם שלהם. הבעיה היא הסיוע לאויב מבפנים ומדעת.

שנאת נתניהו בשמאל, שהוא מיעוט אמנם אך חזק, הגיעה לשיאים ולדציבלים חסרי תקדים ולפסיכוזה של ממש. הם הצליחו "להשכיח" מעצמם את הטבח המפלצתי של ה-7 באוקטובר ואת האיום הקיומי הרב-זירתי על המדינה. נתניהו הפך בשמאל לאויב שיש "למחות". ככל שהצלחותיו של נתניהו במלחמה הרב-זירתית דרמטיות יותר, כך השנאה והאיומים הממשיים עליו ממשיים יותר, והניסיונות לפגוע בו וגם להילחם בו בכלים פסבדו-משפטיים נראים ריאליים מתמיד.

maximize-image
images-count1+
מיצג הסתה נגד רה"מ נתניהו בקפלן | צילום: שימוש לפי סעיף 27 א'

אני מתקשה, כרבים, לצפות באולפנים בבליץ שרי הביטחון, רמטכ"לים ואלופים לשעבר, שכשלו בכל תחזיותיהם, מטיפים לכניעה ולעצירת המלחמה. אני מציע להם לעלעל בזיכרונותיו של מרשל ברה"מ גאורגי ז'וקוב, שם הוא מספר על המערכה הגדולה על העיר ברלין, שהייתה שורה של מאבקים לחיים ולמוות. מי שצרו על ברלין באו ממעמקי רוסיה, מוסקבה והערים הגיבורות סטלינגרד, לנינגרד, אוקראינה, ביילורוסיה והקווקז, אך בליבם פעמה שאיפה אחת – להביא לידי גמירא את המלחמה הצודקת "נגד אלה שחיללו את חירות ארצם ובתיהם… הם חתרו קדימה כאילו מעולם לא היו ארבע שנים של לחימה מרה, כאילו קם הכל מחדש כדי להשלים מעשה רב זה ולהניף את דגל הניצחון האדום מעל ברלין".

ז'וקוב מספר כי וילהלם קייטל, שהיה ראש הפיקוד העליון של הוורמכט, העיר כשנפס כי כשנסע ברחובות ברלין הזדעזע למראה ההרס!!! אחד הקצינים הרוסיים השיב לו: "אדון פילדמרשל, האם לא הזדעזעת כלל כאשר הגרמנים שמילאו אחר פקודותיך, מחו מעל פני האדמה אלפי ערים וכפרים סובייטים והשאירו מיליונים מבני עמינו ובהם מאות אלפי ילדים קבורים תחת ההריסות"?

חיילי ברה"מ והעם הרוסי לא שכחו לנאצים את הזוועות, בעוד כאן בישראל מנהיגי השמאל הספיקו לשכוח את טבח ה-7 באוקטובר כאילו לא אירע כלל. יתרה מזאת, גם "ועידת פוטסדאם" שהתכנסה ב-17/7/1945 נועדה גם כדי לציין את "הבסתה המוחלטת של גרמניה הפשיסטית וקבלת כניעתה ללא תנאי". לא ליד הניצחון ולא ניצחון מוגבל, אלא ניצחון מוחלט וכניעה ללא תנאי.

למרשל ז'וקוב היה ברור שיש לעקור מן השורש את המיליטריזם והנאציזם, וכן לנקוט בכל האמצעים כדי להבטיח שגרמניה לא תשוב לעולם לאיים על שכנותיה ועל שלום העולם. ז'וקוב אף הזכיר לבעלות הברית האחרות (ארה"ב ובריטניה), כי שום ארץ אחרת מתוך הקואליציה האנטי-היטלראית לא הקריבה קורבנות כעם הסובייטי, ואף פצצה אחת לא נפלה על אדמתה של ארה"ב ואף פגז לא פגע בעיר אמריקאית, ולבריטניה (שהפכה היום לתומכת החמאס) נפלו 264,443 איש. אירופה שעמדה מנגד והחרישה כשעמינו נטבח, לא יכולה להטיף לנו איך להגן על עצמנו.

maximize-image
images-count1+
חיילי ברה"מ והעם הרוסי לא שכחו לנאצים את הזוועות | צילום: שאטרסטוק

כיבוש העיר עזה, השמדת החמאס ועקירתו מן השורש ככוח שלטוני וצבאי, היא ברת השגה לא פחות מעקירתו של היטלר והנאציזם. ההדהוד התקשורתי של הכניעה, הנפת דגלים לבנים ומסע ההפחדה על התופת המחכה לחיילי צה"ל, נועדו לרפות ידיים, להחליש ולערער את הלגיטימציה העממית למלחמה. אף שאינני משווה בין תקופות וכיבוש ערים, צריך להזכיר לגנרלים שלנו לשעבר כי ברלין, על שטח של 883,000 קמ"ר, עם מיליון חייליה, 10,000 תותחיה, 1,500 הטנקים ו-3,300 מטוסי הקרב שלה, ועם הביצורים התת-קרקעיים שהוכנו מבעוד מועד, נכבשה בתוך 16 יום.

יש לנו צבא הטוב בעולם. גיבורים עשויים ללא חת ויכולות שאין לאף צבא בעולם. ההפגנות הן פוליטיות. קמפיין החוצות הוא פוליטי. הגנרלים לשעבר הם פוליטיקאים. העצומות הינן פוליטיות, והגיגיהם הם פוליטיים ולא צבאיים. נתניהו וכ"ץ צריכים להתעלם מכל רעשי הרקע ולהכריע את החמאס הכרעה מוחלטת. רוב העם, והחיילים עוד יותר, רוצים ומאמינים בניצחון מוחלט וכיבוש העיר עזה ללא שיהוי. הצבא האדום ובעלות הברית האחרות השכילו להבין כי כיבושה המלא של ברלין וחיסולו של הצבא הגרמני והנאציזם עם היטלר חייבים להיות מוחלטים וללא תנאי. הם הצליחו. אין סיבה שישראל לא.

יואל ישורון

יואל ישורון

מרצה למדעי המדינה במכללה האקדמית אשקלון

עקבו אחרינו גם ב-Google News