הווק רצח את פעיל ההסברה השמרני צ'רלי קירק. מסתבר שהרוצח עבר אינדוקטריניזציה ווקיסטית בשנים האחרונות. החוקרים מצאו פתק שהביע כוונה 'להוריד את קירק', חריטות על מעטפות הקליעים בעלות מסרים אידאולוגיים אנטי פשיסטים, התואמים את האידיאולוגיה של אנטיפה, הודעות שבהן החשוד כתב 'זה אני' לבן הזוג שלו, ודנ"א הקושר את הרובה לטיילור רובינסון. בן-זוגו הטרנס בתחילה הגן עליו וכעת משתף פעולה עם ה-FBI.
איך אידאולוגיה שנראית במבט ראשון "מכילה" ו"מכבדת" הופכת לדכאנית ורצחנית? התשובה לכך היא שווקיזם כלל איננו אידיאולוגיה ליברלית. להיפך, הוא מבקר בחריפות את הליברליזם. ולמעשה הוא לוקח את החירות של אנשים לכתוב את ספר חייהם בעצמם ומעביר את הכוח להחליט מה נכון או לא לקומיסרים של הווק.
זה בדיוק מה שקרה לאידאולוגיה הקומוניסטית, שלכאורה הייתה שוויונית אך התגלתה כרצחנית אף יותר מזו של היטלר. ה"ווק" הוא אידאולוגיה ניאו-מרקסיסטית החותרת לשנות את התודעה לכיוון "הקדמה", כפי שהפוליטביורו של ה"ווק" מגדיר אותה בחוגי השמאל הרדיקלי, וזאת באמצעות השתלטות על מוסדות תרבות כמו האקדמיה, התקשורת, בתי הספר, וארגוני החברה האזרחית, ואפילו באמצעות חדירה עמוקה וערמומית לביורוקרטיה הממשלתית, כולל רשויות הביטחון, וכמובן גם שליטה על בתי המשפט. ה"ווק" שואף לסרס את המדינה, תוך האשמת המערב בכל תחלואי העולם, אך לו קברניטיו היו מתמודדים בבחירות, הם היו זוכים לכל היותר בכ-20% תמיכה בארצות הברית. ברוב הסוגיות – כגון הגירה, סוגיות טרנס וחוקי סדר – כ-80% מהאמריקאים מתנגדים לו.
ולכן אדם כמו קירק הוא איום לא פחות מסגן הנשיא ונס או משר החוץ רוביו. מבחינתו של הווק הוא אפילו איום לא פחות מזה של טראמפ עצמו, כי הוא הדור הבא של היריבים הפוליטיים שלו והוא סוחף וכריזמטי. קירק השפיע על התודעה של האמריקאים וחשף את החולשה הארגומנטטיבית של הווק בשיחות דיבייט. הוא סחף אחריו מאות אלפי סטודנטים בקמפוסים, שנפשם נקעה מהטירוף, מההשתקה הפוליטית ומההשחתה האידיאולוגית של האוניברסיטאות. הווק פועל ברוח עקרונות של האב הרוחני של הווק, פרופ' הרברט מרקוזה, שמופיעים במאמרו "סובלנות דכאנית": יש לגלות אפס סובלנות כלפי מי שאינו מתיישר עם הווק ולכנותו "פשיסט", ובמקביל להפגין מקסימום סובלנות כלפי אלימות מצידו נגד מתנגדיו.
והמתנגדים המסוכנים ביותר לווק הם לאו דווקא אלו שמגיעים מהמחנה השמרני, אלא דווקא ליברלים עם עמוד שדרה. כליברל שמעולם לא הצבעתי לימין, אני מרגיש זאת על בשרי כשיצאתי כנגד היוריסטוקרטיה והדיפ־סטייט הישראלי, שעליהם השתלט הווק. ראו גם מה עושים לפרופ' דני אורבך, ההיסטוריון הצבאי, שהוכיח באופן מקצועי שאין רצח עם בעזה; הווק פונים אל נשיא האוניברסיטה העברית כדי שיתנער ממנו, כאילו אין דבר כזה חופש אקדמי.
האקדמיה הווקיסטית היא קפלן. והיוריסטוקרטיה הווקיסטית היא קפלן. וארגוני הקרן לישראל חדשה (שעבר היו ליברלים והיום הם ווקיסטים על ספידים) הם קפלן.
יאיר גולן רואה את עצמו כקומיסר של הווק: הוא אמר לאחרונה שאם ינצח בבחירות הוא קודם כל יטפל בחופש הביטוי של אנשי ימין ברשתות החברתיות, ויסתום להם את הפה. זו גישה פשיסטית. הווק יוצא לכאורה כנגד הפשיזם אבל הוא פשיסטי וטוטליטרי בעצמו. קפלן זה הרצח הפוליטי הבא.
