accessibility-icon
share-icon
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק
אילוסטרציה | צילום: שאטרסטוק

דו"ח נציבות תלונות הציבור: כרבע מהתלונות נמצאו מוצדקות

אדם מיכלשווילי

אדם מיכלשווילי

כב אלול ה'תשפה (15.09.25)

9

9

like

1

dislike

כ-25% מהתלונות נגד מייצגי המדינה בערכאות נמצאו מוצדקות בשנת 2024 • מהדו"ח השנתי עולה כי מרבית התלונות הופנו נגד הפרקליטות, וחלק מהמקרים הובילו לשינוי נהלים מערכתיים


נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות פרסמה היום (שני) את הדו"ח השנתי לשנת 2024, ממנו עולה כי מתוך 263 תלונות שטופלו השנה, 66 נמצאו מוצדקות – שיעור של כרבע. זמן הבירור הממוצע לתלונה עמד על כ-50 ימים בלבד, וב-87 אחוז מהתלונות ניתנה החלטה בתוך פחות משלושה חודשים.

מהנתונים עולה כי כמחצית מהתלונות הופנו נגד הפרקליטות (133 תלונות), 40 תלונות נגד התביעה המשטרתית וחוקרים משטרתיים, 33 נגד מיופי כוח מטעם היועצת המשפטית לממשלה, 16 נגד היועצת המשפטית לממשלה עצמה, ו-6 תלונות נוספות נגד גורמים שונים בממשלה וברשויות, בהם משרד הרווחה, הכונס הרשמי והממונה על חדלות פירעון.

מבין התלונות שהוכרו כמוצדקות: 38 נגעו לפרקליטות, 10 למשטרה, 10 לתובעים בעלי הסמכה מטעם היועצת המשפטית ו-8 ללשכת היועצת המשפטית לממשלה.

maximize-image
images-count1+
40 תלונות הוגשו נגד התביעה המשטרתית וחוקרי משטרה | צילום: שאטרסטוק

בין המקרים המפורטים בדו"ח: פרקליטות שהגישה כתב אישום מבלי לצפות בסרטוני מצלמות גוף שהיו עשויים לזכות נאשם, ורק לאחר שהסרטונים נמסרו להגנה חזרה בה מהאישום. בעקבות המקרה חודדו ההנחיות בפרקליטות ובמשטרה באשר להעברת חומרי חקירה מלאים.

במקרה אחר, עיכוב ניכר בטיפול בתיק התעללות בקטינים חסרי ישע הוביל לחריגה מהנחיות פרקליט המדינה. בעקבות הדו"ח הונחו פרקליטי המחוז לחדד את הנהלים, ולהקפיד על מסגרת זמנים סבירה גם כאשר מתקיים הליך שימוע.

בנוסף, תלונות עסקו בחוסר שקיפות ובהיעדר הנמקה מצד התביעה, למשל בהחלטות שלא לשנות עילת גניזה של תיקים. ההנחיות תוקנו, וכעת נדרשים התובעים לציין את הנימוקים, ולו בתמצית.

הדו"ח כלל גם ממצאים עקרוניים, בהם שיהוי ממושך בטיפול בבקשה לפתיחת חקירה פלילית נגד שופט, ביקורת על הטיפול הראשוני בפרשת הסוהרות בכלא גלבוע, ועיכובים בחקירת השרה וחברת הכנסת מאי גולן בחשד למעורבות בתאונת דרכים.

maximize-image
images-count1+
ח"כ מאי גולן | צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בין ההמלצות שטרם יושמו: קיצור זמני טיפול בתיקים רגישים במיוחד, הסדרת הליכי שימוע שנמשכים חודשים ואף שנים, וגיבוש נהלים לטיפול בתלונות נגד אנשי מח"ש.

מנכ"ל משרד המשפטים, איתמר דוננפלד, מסר כי הדו"ח מהווה כלי מרכזי לחיזוק אמון הציבור במערכת אכיפת החוק: "עלינו להבטיח כי גופי התביעה יפעלו במקצועיות, בהגינות ותוך שקיפות מלאה".

הנציב, השופט בדימוס פרופ' מנחם פינקלשטיין, הדגיש: "בתקופה מורכבת זו, גוברת חשיבותו של פיקוח ציבורי יעיל על התנהלותם של מייצגי המדינה בערכאות. תכליתו של הדו"ח איננה רק לבקר, אלא גם להכווין את ההתנהלות העתידית של מייצגי המדינה, ולסייע בחיזוק אמון הציבור ברשויות".

עקבו אחרינו גם ב-Google News