יוסי לנדאו, קמב"צ זק"א במרחב לכיש התראיין הבוקר (שישי) לעידו טאובר בתוכנית "ישראל הבוקר", זאת לציון 24 שנים לפיגוע התאומים, וסיפר על הזירה הקשה שבה התמודד בארה"ב לאחר ה-11.9, וההקבלה הקשה לזירות הטבח בשבעה באוקטובר: "כבר אמרתי וידוי, וכבר אמרתי קריאת שמע".
לנדאו פתח אתת דבריו וסיפר על אסון התאומים: "אני לא יכול לשכוח את זה. כשהייתי שם הייתי עם איזה שמחה משפחתית וקיבלנו את ההודעה דווקא מזק"א קיבלתי את ההודעה שיש איזו תאונה בתוך המטוס נכנס לתוך בניין במנהטן, ואנחנו, אני חלק מאנשי הצלה ועוד בני משפחתי שהם גם חלק מאנשי הצלה, אפילו לא שמענו על זה כלום. אחרי שתי דקות קיבלנו את ההודעה שכולם יוכלו לצאת לכיוון.
1+"זו נסיעה של 15-16 דקות. באמצע, בדרך אנחנו רואים את המטוס השני נכנס לבניין, מיד הבנו שזה באמת פיגוע. הגענו למקום, דבר ראשון זה איך להציל אנשים ונכנסנו לבניין, למרות התופת נכנסנו לבניין והתחלנו לפנות אנשים ואחר כך כשיצאנו ואני עומד שם, זה אחד מהניסים שאנחנו ראינו. אני מדבר עם כבאי שעומד לידי ופתאום הוא נעלם לי. אני מסתכל, אז אחד מהאנשים שנופלו מקומה 80 ומשהו פשוט נחת עליו, שהייתי כמה סנטימטר לידו והוא נעלם",
קמב"צ זק"א תיאר את המראות הקשים בזירה: "אני מסתכל על עצמי, אני רואה את עצמי מלא דם. אותו דבר זה היה יכול לקרות אצלי, ואחר כך, כשהבניין נפל, ונתקענו בתוך החולות. ענן האבק ליווה את ניו יורק במשך כמה ימים. בתוך שבע שעות הייתי שם בפנים, כבר אמרתי וידוי, וכבר אמרתי קריאת שמע, ואמרתי, דבר ראשון, אני מבקש שאני אקבר בקבורה יהודית. זה מה שרציתי, שלא אשכח".
1+האסון הזה השפיע על לנדאו שהדגיש כי הוא שינה גם את אופי חייו: "כשיצאתי, לקחתי על עצמי באמת יותר להתנדב ויותר לתרום לזולת, לכלל". אולם, זו לא הפעם האחרונה שבה נתקל באירוע משנה חיים, גם בשבע באוקטובר לנדאו התמודד עם זירות מזעזעות: "אם היו אומרים לי שהולך להיות כזה דבר, לא הייתי נכנס לזק"א בחיים".
לנדאו הדגיש: "אני לא יודע איך אני מסוגל ואיך חבריי לצוות מסוגלים לחיות את היום-יום אחרי מה שראינו ואחרי מה שחווינו. ואני כבר לא מדבר על הסכנה שכל אחת שהיינו בימים הרשונים, כמובן היינו בסכנת חיים, ממש, סכנת מוות בכל יום, וחווינו התקלות ויריות.
"אנחנו עוברים טיפולים קשים מאוד, באמת. ורק להוציא את המראות. אנחנו שואלים את עצמנו, אף כדי כך שאנחנו שאלנו את עצמנו לא פעם אחת ולא פעמיים, למה אנחנו נשארנו לחיות, ולמה אנחנו, האחים שלנו, מגיע להם את זה, ואנחנו פה".
