המסקנה הראשונה והברורה ביותר מתחקיר הקרב בקיבוץ מגן היא שצה"ל נכשל במשימתו להגן על הקיבוץ. בזמן שהצבא התקשה לגבש תמונת מצב, היו אלו חברי כיתת הכוננות והתושבים, בפיקודו של הרבש"ץ וסגנו, שלחמו בגבורה עילאית, הדפו מתקפה של עשרות מחבלים, מנעו טבח והביאו לנסיגתם לרצועת עזה. הם עשו זאת לבדם, במחיר כבד של שני נרצחים ופצועים.
המתקפה על הקיבוץ התנהלה בשלושה גלים אכזריים. בגל הראשון, שהחל סביב 07:30, חדרו כ-20 עד 30 מחבלים. בהמשך הגיע גל נוסף של כ-30 עד 40 מחבלים, וגל שלישי שמנה כ-20 מחבלים. מטרתם הייתה ברורה: לרצוח ולחטוף כמה שיותר.

הלחימה העיקשת נוהלה והוכרעה על ידי חברי כיתת הכוננות, הרבש"ץ, סגנו ותושבים נוספים שהצטרפו אליהם בנחישות ותוך חירוף נפש. כבר בתחילת הקרב, בשעה 06:29 עם הישמע אזעקות "צבע אדום", עלו הרבש"ץ וחברי הכיתה לנקודת התצפית הגבוהה ביותר באזור – גבעת קבר השיח'. משם, הם ניהלו את הלחימה נגד המחבלים שניסו לפרוץ.
במהלך הקרב, הרבש"ץ נפצע ברגלו מאש המחבלים ונותר בשטח פתוח. ניסיונות החילוץ שלו התבצעו תחת אש כבדה, כולל ירי רקטות RPG. במהלך אחד הניסיונות נפצע אנושות אבי פליישר ז"ל, חבר כיתת הכוננות, שפעל לחלץ את הרבש"ץ. במקביל, ניהלו שאר חברי הכיתה קרב עיקש מול המחבלים, ביצעו איגוף וחיסלו אחד מהם, מה שגרם לשאר המחבלים לסגת לאזור החממות.

התושבים לא רק נלחמו, אלא גם הפגינו ערבות הדדית יוצאת דופן. שני רופאים תושבי הקיבוץ הגיעו למרחב הלחימה תחת אש וטיפלו בפצועים. פינוי הפצועים בוצע על ידי תושב הקיבוץ ברכבו הפרטי, דרך השער הדרומי לכיוון קיבוץ רביבים, משם פונו במסוק. לצערנו, במסוק נפטר אבי פליישר ז"ל מפצעיו. חבר כיתת כוננות נוסף, אופיר מרדכי ירון ז"ל, נרצח במהלך היום כשהיה בדרכו לסייע בהגנה על הקיבוץ.
הקרב שהכריע את המערכה התרחש כולו על ידי הכוחות המקומיים. רק בשעה 10:38, לאחר שמפקדת חמאס בעזה הבינה כי הפריצה למגן נבלמה והם לא יצליחו לבצע חטיפות, ניתנה פקודת נסיגה. עד השעה 12:00, כלל הלחימה בקיבוץ ובמרחבו נוהלה על ידי תושבים וחברי כיתת הכוננות בלבד. כוחות צה"ל החלו להגיע לאזור רק מהשעה 13:30, ופעלו לסריקות וטיהור עד הערב.

ההכנה המוקדמת היא זו שהצילה את הקיבוץ. הרבש"ץ, שפעל במשך שנים, הגדיל את תקני כיתת הכוננות, הצטייד בנשק וציוד, הקים מערך עמדות הגנה היקפי ואימן את הכיתה באופן רציף. בזכות ההכנות הללו, חברי הכיתה היו מוכנים וערוכים והצליחו להגן על ביתם.

