אי אפשר להפריז בעוצמת הדרמה של חיסול בכירי חמאס בקטאר. המשמעות ברורה: ישראל הולכת עד הסוף ומחסלת את צוות המו"מ של חמאס.
גם אין שום אפשרות שהפעולה הזו בוצעה ללא ידיעה אמריקנית, לכל הפחות. לארה"ב קשרים ביטחוניים, אסטרטגיים וכלכליים עמוקים מאוד עם קטאר – בסיס אל-עודייד, הבסיס הגדול ביותר של האמריקנים במזרח התיכון, נמצא במרחק קצר מהבניין שהותקף בדוחה.
בנוסף, לקטאר השקעות בעשרות מיליארדים בארה"ב, וקשרים עסקיים עם בכירים מאוד בממשל, כולל סטיב וויטקוף (לפחות בעבר).
במשך זמן רב הממשל באמריקה הטיל וטו על חיסולים בקטאר, וגם אם ישראל לא ביקשה אישור – אין ספק שהיא בכך שהיא יידעה את הנשיא טראמפ, שכנראה לא הטיל וטו על הפעולה.
התקיפה הישראלית גם לא בוצעה בפרופיל נמוך אלא באמצעות מטוסי קרב, עם לקיחת אחריות רשמית ומהירה של ישראל.
נזכיר שבשבעה באוקטובר אחר הצהריים, בעוד הטבח משתולל בעוטף עזה, ממשלת קטאר פרסמה הודעה שמטילה את כל האחריות על ישראל ותומכת בחמאס.
קטאר היא חמאס וחמאס הוא קטאר. הצדק נעשה.
