בציוץ הנעוץ לראש חשבון ה-X הפופולרי של סאם ואן רוי, סופר בלגי המכהן בפרלמנט – מצורף סרטון וטקסט. בציוץ שורת מחץ אחת: "כל הכבוד לצה"ל, עם ישראל חי", והסבר: "אם ישראל לא תנצח במאבק שלה נגד האיסלאמיזציה, בטוח שאנחנו נפסיד בו".
If Israel does not win against Islamization, we will certainly lose. Kol HaKavod L'Tzahal, Am Yisrael Chai.
📽 "At the request of left-wing and traditional parties and with the consent of N-VA, an emergency session is currently taking place here in the middle of the… pic.twitter.com/dXLJkEgBoS
— Sam van Rooy MP (@SamvanRooy1) August 20, 2025
בשבועות האחרונים, התקוות שתלו ישראל והקהילות היהודיות בבלגיה עם השבעת הממשלה החדשה נגוזו כלא היו. אי אז, לאחר חודשים של מו"מ קואליציוני סבוך ומורכב הכריז בינואר 25 בארט דה ובר על הקמת קואליציה מסורבלת ולא אחידה, כיאה למדינה שמורכבת מאוכלוסיות שונות: דוברי הולנדית וצרפתית.
לאחר שכבר ב-2024 קודמו בתפקיד אלכסנדר דה-קרו וסגניתו פטרה דה סוטר קידמו מדיניות אנטי-ישראלית חריפה וקיצונית שכללה התבטאויות מקוממות והשוואות בין עזה לשואה, בהסכמים הקואליציוניים החדשים היחס הבלגי לנעשה בישראל אמור היה להתמתן. חבר הפרלמנט היהודי מיכאל פרייליך, שמכהן מטעם סיעתו של דה-וובר, דחף לכך – אך בשבועות האחרונים המציאות השתנתה, כשבלגיה הודיעה על הכרה עתידית במדינה פלסטינית, הטלת סנקציות על ישראל ואימוץ רטוריקה חריפה יותר בנוגע לפעולות צה"ל בעזה.
"הממשלה פרסמה טקסט מכוער, מלא בהאשמות שקריות, סנקציות נגד ישראל – ואזכור מינימלי של החטופים", מתאר ואן רוי את המדיניות הנוכחית של בריסל. "היו אפילו גורמים במפלגת השלטון שאמרו שממשלת ישראל גרועה כמו חמאס. אין להם עמוד שדרה. הם נתונים ללחצים אדירים מהתקשורת האנטי ישראלית ומהקהילות המוסלמיות הקיצוניות, ומתקפלים בפניהם".
מה ההסבר שלו למדיניות הזו? שילוב של פחד וקנאה בישראל. במילותיו, "ישראל היא חוצץ מהג׳יהאד האסלאמי, דוגמה של איך להגן על המולדת והזהות הלאומית מפני אסלאמיזציה. האירופאים רואים את ישראל נלחמת את המלחמה הזו, והם מקנאים בה ושונאים אותה – כי הם איבדו אמונה בתרבות ובזהות שלהם עצמם".
ואן רוי, (40) נולד באנטוורפן – עיר בעלת קהילה יהודית דתית, וותיקה וגדולה. בצעירותו רכב על אופניים באופן מקצועי, למד לתואר ראשון בהנדסה – ונכנס לפוליטיקה. באמתחתו סערות רשת רבות שיצר, וגם כמה ספרים – רבים מהם מבקרים את האסלאם הקיצוני ואת האיחוד האירופי.
כידוע, מדיניות אנטי ישראלית דוגמת זו שמציגה בימים אלו בלגיה מגיעה לרוב עם תוספת, לא מנחמת במיוחד: אנטישמיות. שורת המקרים המתוקשרים מהחודשים האחרונים בלבד, ארוכה למדי: רופא שרשם "יהודייה" כסעיף אלרגי לאחר שבדק ילדה בת 9; פובליציסט שהביע כמיהה לשחוט כל יהודי שהוא רואה ברחוב – וזוכה; ראש ממשלת פלנדריה שסירב לברך את הקהילה היהודית לרגל חגי תשרי בעקבות "המצב בעזה" – וחמק מתשלום מחיר פוליטי; ראש עיר שסירב לאפשר לקבוצת נערים יהודים להתמודד בתחרות פריזבי מקומית; והרשימה עוד ארוכה.
"זה ה-זמן לעמוד לצד הקהילה היהודית. היא צריכה את התמיכה שלנו בימים האלו יותר מתמיד. לצערי, להיות יהודי ברחובות בריסל ואנטוורפן הופך למשימה קשה יותר ויותר", הוא אומר, ומנסח גם אמת שהופכת לברורה פחות ופחות באירופה: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, וחשוב שהיא תישאר כזו – עם רוב יהודי ואופי יהודי".
כשזה מגיע ליחס שלה לישראל ולקהילה היהודית המקומית, בלגיה לא שונה מהותית ממדינות אחרות במערב אירופה. גל ההגירה הגדול שהחל ב-2015, הביא מיליוני מוסלמים ממדינות מתפתחות ליבשת, מתוך תקווה להגדיר מציאות הדוגלת ב-"רב תרבותיות" עתידנית ושוחרת שלום. התיאוריה התמימה התנפצה לאירופה בפנים, והקהילות היהודיות סובלות מכך – אבל לא רק הן.
"אם נצניח אדם אקראי למולנבק (פרבר של בריסל. נ"ל) או לחלקים מסוימים של אנטוורפן, עם עיניים קשורות, האדם הזה לא יחשוב שהוא באירופה. הוא יאמין שהוא בעזה, מרוקו, פקיסטן – יש איזורים שלמים שעברו תהליך של איסלאמיזציה מלאה". האפקט עליו מצביע חבר הפרלמנט מתייחס גם להשפעות של זרמים קיצוניים באסלאם על החברה האזרחית – וגם להתמודדות של אירופה עם גל ההגירה, שהתרחשה באופן ש'הפקיר', לשיטתו, שכונות ועמותות להשתלטות עוינת ולהזנחה.
אחת מתופעות הנגד היבשתיות לתחושות אלו היא עלייתן של מפלגות ימין ריבוניות חדשות, חלקן קיצוניות. ואן רוי חבר באחת כזו: "האינטרס הפלנדרי", שקוראת להגברת האוטונומיה לקהילה דוברת ההולנדית המרוכזת בצפון המדינה, בישות המנהלית "פלנדריה".
עקב התבטאויות עבר המזדהות עם מסרים נאצים ואמירות אנטישמיות של כמה מחבריה, משרד החוץ הישראלי מחרים אותה. מתחת לפני השטח, הוא מספר, מתקיימים קשרים נרחבים בינו לבין גורמים ישראלים ויהודים – בטח עכשיו – שמקבלים אותו בזרועות פתוחות.
"אני מבין מאיפה זה מגיע", הוא מתייחס לחרם הישראלי. "יש לנו היסטוריה ארוכה. אבל עברנו שינויים והתפתחנו, במיוחד בשנים האחרונות". ישראל החליטה להכיר בחודשים האחרונים בשתי מפלגות ימין ריבוני מקבילות לאינטרס הפלמי: השוודים הדמוקרטים, והאיחוד הלאומי של צרפת. זו של בלגיה נשארה מאחור, לצד אלטרנטיבה לגרמניה ומפלגת החירות האוסטרית. ואן רוי מביע תקווה שההחלטה תשתנה בעתיד. "אני מאמין שכך יקרה, תהיה נורמליזציה".
