פורסם בחדשות 14: הם חזרו מהקרבות הקשים ביותר ברצועה – פצועים, שבורים בגוף, אבל לא ברוח. ארבעה לוחמים שנפצעו באורח קשה בסדרה של היתקלויות בעזה, מספרים לנו איך נראו הרגעים בהם הכל נעצר, והחיים השתנו ברגע אחד.
בבתי השיקום, בין ניתוחים אינסופיים לטיפולים מתישים, הם מגלים שהמלחמה לא נגמרת גם כאן. מאבק יומיומי בכאב, בגוף שמסרב לציית – ובתוך כל זה נחישות עיקשת, רצון עז לעמוד שוב על הרגליים, ולחזור אל חבריהם שבחזית.
חלקם כבר עושים את הבלתי נתפס – לוחמים ומפקדים שחוזרים לשדה הקרב, יודעים היטב את המחיר שעלול להיגבות, אך בוחרים להוביל שוב את אנשיהם. בעיניים שלהם לא תמצאו פחד – רק אמונה עמוקה בשליחות, ובחברות הלוחמים.
אתמול בערב, באולם אחד מלא במשפחות, חברים ומפקדים – הם עמדו זקופים. טקס שהוקדש להם. שם, מול הקהל המתרגש, התברר שוב: הכוח של צה"ל לא נמצא רק בנשק – אלא ברוח, באנשים שלא מוכנים לוותר, גם כשנדמה שהכול נגמר.
הטקס, שהתקיים כאירוע הוקרה ארצי לפצועי צה"ל ביוזמת זרוע היבשה, עמד בסימן הוקרה ללוחמים וללוחמות שנפצעו במהלך שירותם – הן במלחמת חרבות ברזל והן בכלל מערכות ישראל – והדגיש את מחויבותו העמוקה של צה"ל ללוות את פצועיו, מהשעה הקשה של הפציעה, דרך תהליך השיקום ועד לשובם לחיים פעילים ומשמעותיים.
במהלך הערב השתתפו מאות פצועים, לצד מפקדים, לוחמים ונציגים מכלל מערכי זרוע היבשה. המפגש הבין-דורי ביטא את ערכי הרעות, הערבות ההדדית וההוקרה כלפי אלה שנושאים בגופם את מחיר הביטחון.
האחריות של הזרוע היא ללוות ולטפל בחיילנו שנפגעו בגופם או בנפשם. מתוך האמונה הזו החלטנו להקים מנהלת ייעודית לטיפול בפצועי הזרוע, תוך שיתוף פעולה עם מערך הנפגעים בצה"ל. המטרה היא לתת מענה וליווי מיטבי לפצועים שלנו. לשקם ולהחזיר את מי שמעוניין וביכולתו להמשיך בצה״ל וללוות את מי שמשתחרר בדרכו החדשה.
בזרוע היבשה מלווים את הפצועים מיום הפציעה על כלל ההיבטים בפגיעות הפיזיות והנפשיות ומסייעים במעטפת לכל המארג המשפחתי בהתאמה. צה"ל ימשיך לעמוד לצד פצועיו ולחבק אותם כחלק בלתי נפרד ממשפחת הלוחמים של עם ישראל.
