הם חזרו מהקרב עם גוף אולי שלם מבחוץ, אבל בפנים – המלחמה עדיין נמשכת. הזיכרונות לא מרפים, והנפש נושאת משקל כבד. בחוף נעורים, נפתח עבורם חלון נשימה. הגלשן מחליף את הנשק, הגלים מחליפים את קולות הירי.
הלוחמים מגיעים לכאן כמעט כל שבוע, ועמותת 'הגל שלי' שקיימת כבר 17 שנה דואגת להם לחוויה טיפולית. זהו קרב אחר – לא נגד אויב בחוץ, אלא נגד הסערה שבפנים. כל נפילה למים היא הזדמנות לקום מחדש.
הפעילות כוללת שיחות עם אנשי מקצוע, קציני בריאות הנפש של צה"ל, שמסייעים לחיילים לעבד את מה שעברו. כי מה שלא יוצא החוצה – עלול להפוך לצלקת לכל החיים.
עבורם גלישה כעת היא לא רק ספורט – היא כלי לחיים. המלחמה לא הסתיימה, ובמקביל אליה גם הקרב על הנפש. בין הגלים, הם מגלים שגם אחרי הסערה הקשה ביותר – אפשר לקום מחדש.
