מחקר חדש שפורסם אתמול (שבת) ב-NBC, מגלה כי טיסות חלל עלולות להאיץ פי עשרה את הזדקנות תאי הגזע של האסטרונאוטים לעומת תנאי קרקע. האצה זו פוגעת ביכולתו הטבעית של הגוף לתקן רקמות ואיברים, ועלולה להוביל להתפתחות מחלות כרוניות המתגברות עם הגיל.
טיסות חלל עשויות לגרום לאובדן צפיפות עצם, להתנפחות עצבי המוח והעיניים ולשינויים בביטוי הגנים. מחקרים מראים כי שהייה במיקרו-כבידה דומה להזדקנות מהירה, כפי שנצפתה במחקר התאומים של נאס"א, שבו האסטרונאוט סקוט קלי בילה 340 ימים בחלל בעוד אחיו מארק נשאר על כדור הארץ. שינויים בגופו של סקוט כללו נזק ל-DNA, תפקוד קוגניטיבי מופחת וקיצור הטלומרים, ושינויים אלו נמשכו גם שישה חודשים לאחר שובו לכדור הארץ.

מחקר שפורסם בכתב העת "Cell Stem Cell" מצא שתאי גזע מראים סימני הזדקנות במהלך הלחץ של טיסות חלל. ד"ר קטריונה ג'יימיסון מאוניברסיטת קליפורניה, סן דייגו, מסרה: "תאי הגזע מזדקנים פי עשרה מהר יותר בחלל מאשר על הקרקע". הזדקנות תאים אלו עלולה לפגוע ביכולת הגוף לתקן רקמות, ולהוביל למחלות כמו סרטן, מחלות ניווניות של מערכת העצבים ובעיות לב.
איך נערך המחקר?
החוקרים אספו תאי גזע ממוח עצם של מתנדבים שעברו ניתוחי החלפת מפרק ירך. התאים אוחסנו בתוך ננו-ביוריאקטורים (שקיות קטנות המאפשרות תהליכים ביולוגיים), והונחו בתוך מעבדה קומפקטית שנועדה לערוך ניסויים (CubeLab). חלק מהדגימות הונחו בחלל במהלך משימות SpaceX לתחנת החלל הבינלאומית במשך 32-45 ימים, בעוד חלק מהדגימות נשארו על כדור הארץ להשוואה.

התאים ששוגרו לחלל הראו סימנים ברורים של הזדקנות, כולל עלייה באיתות דלקתי, חוסר תחזוקה של טלומרים (החומר התורשתי שבגרעין התא), ושגיאות שכפול בקוד הגנטי. הממצאים מאשרים שהשהייה במיקרו-כבידה מזרזת תהליכים ביולוגיים מסוימים.
מחקר זה מסייע להבין את הסיכונים הבריאותיים של מסעות חלל ארוכים, ומספק מידע חשוב לפיתוח טיפולים עתידיים לאסטרונאוטים ולחיים על כדור הארץ. ד"ר ג'יימיסון מסכמת: "מטרתנו היא למנוע ולהפוך הזדקנות תאי גזע בתנאי לחץ או דלקת".
