accessibility-icon
share-icon
צילום: שאטרסטוק
צילום: שאטרסטוק

"אנחנו חיים בפחד": השיטפונות בהודו גרמו למצוקה כלכלית קשה

אפרת ברינר

אפרת ברינר

יב אלול ה'תשפה (05.09.25)

4

1

like

0

dislike

השיטפונות בהודו הרסו כמעט חצי מיליון דונם של אדמות חקלאיות, דבר שגרם למצוקה כלכלית קשה בקרב החקלאים והעובדים המקומיים • "האדמה לא תהיה יבשה מספיק לזריעת חיטה בעוד כמה חודשים", סיפר אחד החקלאים • נהג תיירים תיאר את המצב הקשה: "בעונת המונסון, אנחנו חיים בפחד. כל כביש הוא סכנה"


פנג'אב, הידועה כאסם הלחם של הודו, ספגה את השיטפונות הקשים ביותר מזה עשרות שנים, שהרסו כמעט חצי מיליון דונם של אדמות חקלאיות. חקלאים הודים סיפרו היום (שישי) לניו יורק טיימס על הקשיים והמצוקות בשל התשתיות הירודות, עומס גשם וכן פעילות הממשלה שלדבריהם אינה מספקת.

סינג, חקלאי מפנג'אב, עמד על מרפסת ביתו המוצף ותיאר את אובדן יבול האורז שלו על תשעת הדונמים שבבעלותו ואחיו, שהיה אמור להניב אלף דולר לדונם. "עכשיו, לא רק שהיבול הזה נהרס, אלא שהאדמה לא תהיה יבשה מספיק לזריעת חיטה בעוד כמה חודשים", אמר, והדגיש את המשבר החקלאי המחריף.

גשמים עזים, שיטפונות פתאומיים וסופות עננים פגעו בצפון הודו, הרגו מאות ועקרו למעלה ממיליון תושבים. המחלקה המטאורולוגית ההודית דיווחה על יותר מ-300 מילימטרים של גשם תוך 72 שעות בסוף אוגוסט – כמעט פי שלושה מהממוצע העונתי – מה שהוביל לשיטפונות קטלניים.

ספטמבר צפוי להמשיך במגמה גשומה, והתשתיות הירודות של המדינה נחשפו עם סגירת בתי ספר, מילוי מקלטים וכבישים מוצפים בניו דלהי ובסביבתה. בפנג'אב, כל 23 המחוזות הוכרזו כנפגעי שיטפונות, עם 37 הרוגים ויותר מ-15,000 מפונים, לפי גורמים רשמיים.

הרג'וט סינג ביין, שר בממשלת פנג'אב, תיאר את המצב כ"חירום", והדגיש את ההשפעה הקשה על תעשיית החקלאות, שכמעט מחצית מהאוכלוסייה תלויה בה למחייתה. גידולי אורז, כותנה וקנה סוכר נפגעו קשות, והחקלאים, שרבים מהם כבר שקועים בחובות, חוששים מהצורך לקחת הלוואות נוספות.

קולוואנט סינג, חקלאי בן 60, סיפר כי הוא חוכר אדמה ב-700 דולר לשנה, אך מרוויח רק 120 דולר לדונם לאחר תשלום לבעל האדמה. "עכשיו אני צריך לקחת הלוואה כדי להחזיר את שכר הדירה", אמר, והצביע על שדותיו המוצפים.

דיפאק סינג בישט, המתפרנס כנהג תיירים בעיירת הנופש נייניטל באוטרקהאנד, אמר שאין לו לקוחות כבר חודשיים. המחיר הכלכלי היה כבד. "כל הכבישים סגורים בגלל מפולות. לאן לנסוע?", אמר בטלפון. "בכל שנה בעונת המונסון, אנחנו חיים בפחד. כל כביש הוא סכנה כשיורד גשם. מי יודע מתי תהיה מפולת עפר שתבלע אותי עם המכונית שלי?", הוסיף.

המשבר מחריף על רקע לחצים כלכליים נוספים, כאשר תעשיית החקלאות ההודית נתונה במשא ומתן מתוח עם ארצות הברית על מכסים, כשנשיא ארה"ב דונלד טראמפ דורש מפרמייר מודי לפתוח את השווקים למוצרים אמריקאים. בכפרים כמו סינגפורה, החשמל נותק והתקשורת הופרעה, מה שהותיר תושבים תלויים בארגוני צדקה, כולל קבוצות סיקיות, שמספקות מזון, בגדים וציוד בסיסי.

השיטפונות פגעו גם באזורי ההימלאיה, כולל ג'אמו וקשמיר ואוטרקהאנד, שם מפולות קטלו עשרות והרסו תשתיות. דיפאק סינג בישט, נהג תיירים מנייניטל, תיאר את הפחד התמידי ממפולות בעונת המונסון ואת הקריסה הכלכלית שלו לאחר חודשיים ללא לקוחות.

הממשלה המקומית בפנג'אב הכריזה על הערכת נזקים ("גירדווארי") כדי לפצות חקלאים, אך עבור רבים כמו סורג'אן וקולוואנט, עתידם נותר לא ברור מול אובדן היבולים והחובות ההולכים וגדלים.

עקבו אחרינו גם ב-Google News