מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי לשעבר, גדעון מיטשניק, שוחח היום (שישי) עם עודד מנשה בתוכנית "ישראל הבוקר", וסקר את הטבח במינכן שהתרחש לפני 53 שנה, מהרקע שהוביל לאירועים ומבצעי הנקמה שישראל ביצעה במחבלים באמצעות המוסד.
מיטשניק סיפר על האירוע: "אנחנו חוזרים 53 שנים במנהרת הזמן אל טבח י"א הספורטאים במינכן. מחבלים של ארגון ספטמבר השחור, ארגון רצחני, חודרים אל הכפר האולימפי במינכן, בגרמניה, לפנות בוקר של החמישה בספטמבר. רוצחים שניים מהספורטאים שלנו ממש בשעות הראשונות.
"לאחר מכן מתנהל משא ומתן שבמסגרתו ישראל מסרבת לשחרר מחבלים. במהלך ה-19 שעות שלאחר המשא ומתן, בסופו של דבר, לאור ההתנגדות של ישראל לשחרר, ממשלת גרמניה מובילה אותם אל שדה תעופה סמוך ושם, אמור להיות מבצע חילוץ. מבצע החילוץ כושל, שמסגרתו נהרגים עוד תשעה וחלק מהמחבלים, ושלושה מהמחבלים נותרים בידי הגרמנים".
2+מיטשניק תיאר את הרקע לטבח הנורא: "הסיפור שמאחורי הסיפור, הוא לא רק מה התרחש בכפר עצמו, אלא מה לא התרחש בדרך לחמישה בספטמבר 1972, ואני מזכיר, זה כשנה לפני מלחמת יום הכיפורים. מתחילים לעלות סימני שאלה, האם מעבר לכישלון הגרמני, מעבר לכשלים בחילוץ, מעבר לכשלים באבטחה, האם ייתכן שהיו גם כשלים ישראלים בכך שלא הבטחנו, לא שמרנו על המשלחת הישראלית?
"ואז מסתבר שלא הייתה בכלל אבטחה ישראלית, אין נהלי אבטחה מוקפדים לטובת יציאת משלחות ישראליות, אף אחד לא היה עם נשק, אף אחד לא אבטח אותם בכלל. צריך לציין שבספר האולימפי במינכן, אווירת שאנטי-בנטי, אנשי צבא הורחקו כי רצו ליצור אווירה אולימפית, אנשי המשטרה גם הם לא היו חמושים ועד שמתחילות הבדיקות ומתחילים העימותים בממשלה עולה דרישה להקמת ועדת חקירה".
לדברי מיטשניק, "בשלב הראשון גם ראש הממשלה גולדה מאיר מתנגדת, בשלב השני דווקא גולדה מאיר, ראש הממשלה, לאחר שמסתבר שהיו כשלים גם מודיעיניים וגם אבטחתיים, כי פתאום שר הביטחון נזכר שהיה מידע מודיעיני מקדים לפני, שגם לגרמנים היה, בסופו של דבר עולה על שולחן הממשלה סוגיה מוכרת גם מהתקופה האחרונה, האם להקים או לא להקים ועדת חקירה ממלכתית.
2+"בשלב הזה גולדה מאיר, ראש הממשלה, ושר החינוך יגאל אלון מבקשים להקים ועדת חקירה ממלכתית, אבל רוב חברי הממשלה מתנגדים, כי הם כנראה חוששים מהתוצאות, ובסופו של דבר מתקבלת החלטת פשרה. הממשלה מסמיכה את ראש הממשלה להקים ועדה או גוף של אדם אחד, הוועדה בסוף הופכת להיות ועדת קופל, מפ"ל המשטרה לשעבר מקים ועדה של יוצאי מערכת הביטחון, שבמשך שבועיים מראיינת 36 עדים, אוספת את כל העדויות והמסמכים.
מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי לשעבר סיפר על תוצאות הוועדה: "התמונה שמתחוורת לעיני הוועדה, ובהמשך לעיני כולם, שהיו מידעים ההתרעתיים על כוונות של ארגוני מחבלים לפתוח בפיגועים, לנקוט בפיגועים ב-1972, לא באולימפיאדה, אבל בגדול באירופה. 1972 היא שנה מאוד קשה, יש את הטבח בשדה התעופה, יש חטיפות מטוסים, תקופה מאוד קשה על פניו לכאורה, היה צריך להבין שיש פה אירוע מאוד משמעותי שצריך להיערך אליו אחרת.
"קהילת המודיעין והביטחון דנה בידיעות ב-31 באוגוסט בפורום מאוד בכיר של ראשי השירותים, אבל החליטו שאין כאן איום שמצביע על האולימפיאדה והמשלחת יוצאת ללא כל אבטחה, כי לא היה אז נושא של מאבטחים שיוצאים ממשלחות רשמיות, וראש המשלחת אפילו מבקש מהגרמנים אקדח, אבל דוחים אותו, ויש לנו את הטבח של י"א הספורטאים.
"לאחר שהוועדה מגישה את הדוח שלה, בדוח שלה יש בין השאר המלצות נגד שלושה אנשים בשירות הביטחון, קצין הביטחון שהיה אחראי על ההיבטים המקומיים, אחראי על הביטחון במשרד החוץ שהוא איש שב"כ וראש האבטחה של השב"כ. בממשלה הועלו דרישות, בין השאר של השר בר לב, שגם ראש השב"כ יתפטר, ומתחילים גם חיכוכים בין ממשלת ישראל לבין ממשלת גרמניה".
2+הטבח הוביל להאשמות הדדיות בין ישראל לגרמניה, כך על פי מיטשניק: "יש מתיחות מאוד מאוד חריפה, כי יש הטחת האשמות בין הגרמנים שטוענים שבגלל שישראל לא הייתה מוכנה לשחרר מחבלים קרה כל הדבר הזה, ובין ישראל שאומרת יש פה מחדלים וכל מיני ליקויים.
"הדוח עצמו נגנז במשך 40 שנה, רק לפני כ-12 שנים, בסימן של 40 שנה לטבח במינכן, פורסמו חלק מהעדויות וחלק מהדוח, אבל לא הכל. וחשוב לזכור, לא סתם הזכרתי, אנחנו שנה לפני מלחמת יום הכיפורים. כלומר, בשנה הזאת שלפני מלחמת יום הכיפורים, לפני שמגיעים למחדל המודיעיני הקשה, ב-6 באוקטובר 1973, יש לנו ניקויים וכשלים ובעצם סוג של מחדל, גם מחדל מודיעיני וגם מחדל אבטחתי בדרך למינכן, שרק לאחריו מקימים את אגף האבטחה המחוזק בשירות הביטחון".
