accessibility-icon
share-icon
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה | צילום: יונתן זינדל פלאש 90
מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה | צילום: יונתן זינדל פלאש 90

הביקורת החריפה של מבקר המדינה: "מאות אלפים שילמו את המחיר"

שירה קריפס

שירה קריפס

י אלול ה'תשפה (03.09.25)

55

20

like

4

dislike

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, מצביע בדוחו הרביעי בסדרת “חרבות ברזל” על כשל מערכתי מתמשך בניהול התחום האזרחי במלחמות, שגרם לפגיעה ישירה באזרחים • הדוח מותח ביקורת על ראשי הממשלה, שרי האוצר והביטחון והדרג הניהולי הבכיר • הדו"ח מציין כשלים במשל"ט האזרחי, בקבינט החברתי-כלכלי, ברשות החירום הלאומית ובפיקוד העורף


מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, פרסם היום (רביעי) את הדוח הרביעי בסדרת דוחות “חרבות ברזל”, העוסק בניהול הממשלתי של התחום האזרחי במהלך מלחמות. הדוח חושף כשל מערכתי מתמשך במשך יותר מ־17 שנים, שמוביל לחוסר תיאום, חוסר סמכויות ולפגיעה ישירה באזרחים.

הזנחה מתמשכת

הדוח מצביע על כך שמאז מלחמת לבנון השנייה, לא פעלה ממשלת ישראל למנות רשות מרכזית לניהול התחום האזרחי בשעת חירום. אף שהוטלה בשנת 2007 אחריות-על על שר הביטחון, לא ניתנו סמכויות אמיתיות לגופים הרלוונטיים, והממשלה נמנעה מהקמת גוף מרכזי שיתכלל את המענה האזרחי. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, לא קידם את הסוגייה במשך 13 שנות כהונתו.

maximize-image
images-count3+
רה"מ בנימין נתניהו | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

כשלים במלחמת חרבות ברזל

במהלך מלחמת חרבות ברזל, מאות אלפי תושבים פונו מבתיהם בצפון ובדרום. הדוח מצביע על כך שהמשל"ט האזרחי שהוקם לפיקוח ותיאום המענה האזרחי לא פעל כראוי. המשל"ט התקיים כחודשיים וחצי בלבד, סבל ממחסור חמור בכוח אדם ובתקציבים, והסתיים מבלי שמילא את ייעודו.

גם הקבינט החברתי-כלכלי בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ' כשל במילוי תפקידו: במהלך שנה של מלחמה התקיימו רק חמש ישיבות, כמעט ללא החלטות ובלי מענה לצורכי הדיור, התעסוקה והעסקים.

maximize-image
images-count3+
פגיעה ישירה בקריית ביאליק עקב ירי חיזבאללה, ארכיון | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

שרי הביטחון לשעבר, יואב גלנט וקודמיו, לא הסדירו את מעמד רשות החירום הלאומית (רח"ל) ופיקוד העורף, ורשות זו לא הפכה לגוף חירום לאומי מתכלל. פיקוד העורף לא סיפק מענה מספק למפונים ולא הגדיר באופן ברור את סמכויות נציגיו בשטח.

בעיות בתיאום מידע ובפיקוד

הדוח מציין פערים חמורים בתקשורת ובתיאום בין הגופים הממשלתיים. רח"ל, המטה לביטחון לאומי והמשל"ט גיבשו מידע חלקי בלבד, ללא תמונת מצב לאומית מלאה. 48 מוקדי חירום טלפוניים הופעלו במקביל על ידי 33 גופים שונים, ללא מוקד מרכזי וללא אסטרטגיה אחידה, אף שהושקעו 93 מיליון שקלים בקמפיינים פרסומיים.

maximize-image
images-count3+
תיעוד פעילות כוחות פיקוד העורף | צילום: פיקוד העורף

פגיעה ישירה באזרחים

לפי הדוח, מאות אלפי תושבים חוו השלכות ישירות מהכשל הממשלתי: מפונים ללא סיוע מספק, חיילי מילואים גויסו לפרקי זמן ארוכים, עסקים נפגעו, והציבור סבל מחוסר מענה פסיכולוגי-רגשי. המבקר מדגיש כי הכשל הממשלתי לא היה תיאורטי אלא בעל השלכות חמורות על חיי האזרחים.

מסקנות והמלצות

אנגלמן קובע כי יש להקים מערך כולל לניהול ההיבטים האזרחיים בשעת מלחמה, הכולל גוף מרכזי עם סמכויות ברורות, תיאום מלא בין משרדים, פיקוח על יישום החלטות והקצאת תקציבים מספקים. המבקר קורא לפעול ללא דיחוי כדי למנוע חזרות של הכשלים הללו במלחמות הבאות.

maximize-image
images-count3+
ההרס בקיבוץ בארי | צילום: חיים גולדברג, פלאש 90

סיור בשטח והיקף הביקורת

הביקורת התמקדה בפועל ביישובי עוטף עזה, בצפון הארץ ובפגישות עם מפונים במלונות ברחבי הארץ. תחילת הביקורת בוצעה בינואר 2024 על כ-60 נושאים, תוך מעורבות כ-200 מנהלי ביקורת, במטרה לבדוק את כלל הדרגים: מדיני, צבאי ואזרחי. הדוח הנוכחי מתמקד בסוגיות אזרחיות ונועד להשלמת סדרת הדוחות על כשלי הליבה הקשורים לאירועי 7.10.

עקבו אחרינו גם ב-Google News